מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 14 באפריל 2026
ירושלים, 14 באפריל 2026 (TPS-IL) — סופות הגשם האינטנסיביות וההרסניות ביותר בפורטוגל עשויות להיות גם בין החזויות ביותר, כך עולה ממחקר חדש המאתגר הנחות ארוכות שנים לגבי מזג אוויר קיצוני וכאוס לכאורה שלו.
המחקר, שנערך על ידי מדענים מישראל ומגרמניה, מתמקד באירועי גשם עוצמתיים המכונים "אירועי משקעים כבדים" (Heavy Precipitation Events), אשר מאיימים יותר ויותר על תשתיות, מערכות מים ובטיחות הציבור ברחבי חצי האי האיברי המערבי. סופות רבות אלו ניזונות מ"נהרות אטמוספריים" – רצועות ארוכות וצרות של לחות הנעות במהירות באטמוספירה, הנושאות כמויות גדולות של אדי מים מהאוקיינוס ויכולות להפיק גשמים עזים כשהן מגיעות ליבשה.
בדצמבר 2022, סופה כזו הכתה במערב פורטוגל, גרמה לעליית מפלס הנהרות, הצפת רחובות והותירה נזק נרחב. לתושבים, האירוע נראה כאוטי ובלתי צפוי, מה שהעצים את החששות מפני התנודתיות הגוברת הקשורה לשינויי האקלים. עם זאת, הממצאים החדשים מצביעים על כך שחלק מהסופות המסוכנות ביותר עשויות, למעשה, להציע סימני אזהרה ברורים יותר ממה שהובן בעבר.
המחקר, בהובלת מר אהוד ברטפלד וד"ר אסף הוכמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים יחד עם ד"ר אלכסנדר מ. ראמוס מהמכון הטכנולוגי של קרלסרוהה, מסכם כי שיאי הגשם העזים ביותר מתפתחים לעיתים קרובות בתוך מערכות אטמוספריות גדולות ומאורגנות היטב, שהן מטבען צפויות יותר.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Weather and Climate Extremes, מצא כי סופות הקשורות לנהרות אטמוספריים מפיקות גשמים שהם, בממוצע, אינטנסיביים ב-36% יותר מסופות ללא נהרות אטמוספריים. באופן מכריע, העלייה בחומרה אינה נובעת בעיקר מרמות לחות כוללות גבוהות יותר באטמוספירה, אלא מרוחות חזקות יותר בשכבות הנמוכות, המנתבות את הלחות ביעילות רבה יותר לאזורים הפגועים.
"זה לא רק כמה מים האטמוספירה מחזיקה," אמרו החוקרים. "זה כמה ביעילות המערכת מביאה את המים האלה לקרקע."
מעבר למדידת עוצמה, המחקר מתמודד עם אתגר מרכזי במטאורולוגיה: מתי ולמה ניתן לחזות אירועים קיצוניים באופן אמין. בשימוש בגישה חדשנית של מערכות דינמיות, הצוות ניתח כיצד תנאים אטמוספריים מתפתחים לפני ובמהלך סופות, תוך התמקדות בדפוסים בשכבות התחתונות והעליונות של האטמוספירה.
הם זיהו הבחנה ברורה. אירועי הגשם הקיצוניים הצפויים ביותר היו קשורים באופן עקבי למחזורים חוץ-טרופיים עמוקים ומובנים היטב, שנוצרו מעל צפון האוקיינוס האטלנטי. מערכות אלו הציגו אנומליות לחץ חזקות פי שניים מאלו שנצפו בסופות פחות צפויות, יחד עם אינטראקציות סילון קוהרנטיות יותר ודפוסי גלים אטמוספריים בקנה מידה גדול.
במונחים מעשיים, מערכות מאורגנות אלו היו גם מסוכנות משמעותית יותר. המחקר מצא שהן הפיקו עוצמות גשם גבוהות בכ-80% מאירועים פחות צפויים, ובכך הפכו את ההנחה שגם הסופות החמורות ביותר הן הקשות ביותר לצפות.
"האירוניה היא שהאירועים המסוכנים ביותר הם לעיתים קרובות אלה שהאטמוספירה מאותתת עליהם בצורה הברורה ביותר," אמרו החוקרים. "כאשר המבנה בקנה מידה גדול חזק ומאורגן, המערכת הופכת ל'קריאה' יותר."
סופת דצמבר 2022 בפורטוגל סיפקה מקרה מבחן מרכזי. לדברי החוקרים, היישור של נהר אטמוספרי עם ציקלון עוצמתי וזרם סילון מובנה לא רק יצר גשם קיצוני, אלא גם יצר אותות אטמוספריים ברורים יותר שיכלו לתמוך בביטחון תחזיתי גבוה יותר.
הממצאים מצביעים על כך ששילוב של זיהוי נהרות אטמוספריים עם ניתוח מערכות דינמיות עשוי לשפר משמעותית מערכות התרעה מוקדמת. גישה זו עשויה לסייע לחזאים להבחין טוב יותר בין סופות שצפויות להתנהג באופן כאוטי לבין אלו העוקבות אחר דפוסים יציבים וצפויים יותר.
ככל ששינויי האקלים ממשיכים להעצים את אירועי הגשם הקיצוניים בחלקים רבים בעולם, היכולת לזהות מתי האטמוספירה מייצרת אותות חזקים ומאורגנים עשויה להפוך לקריטית להיערכות לאסונות.
