מאת פסח בנסון • 15 באפריל 2026
ירושלים, 15 באפריל 2026 (TPS-IL) — מחקר ארכיאולוגי חדש מאוניברסיטת חיפה מאתגר הנחות ארוכות שנים לגבי תפקוד גבולות פוליטיים עתיקים, ומוצא כי רועים וחקלאים נעו בחופשיות בין ממלכות יריבות גם בתקופות סכסוך.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE, בחן את החיים לאורך הגבול בין ממלכת ישראל לממלכת ארם-דמשק במהלך תקופת הברזל II, בערך מהמאה העשירית עד השמינית לפני הספירה. למרות מלחמות תכופות וקווי שטח משתנים, הפעילות הכלכלית היומיומית באזורים הכפריים נמשכה ללא הפרעה משמעותית.
מחברי המחקר טוענים כי ממצאים אלו מציעים פרספקטיבה חדשה על טבעם של גבולות עתיקים, ומתארים אותם כמחסומים גמישים ומוסכמים ולא כמחסומים נוקשים. הם גם מציעים שהמחקר עשוי להיות בעל השלכות רחבות יותר להבנת אופן תפקודם של אזורי גבול בהקשרים היסטוריים ומודרניים כאחד, במיוחד באזורים כפריים שבהם הישרדות כלכלית תלויה לעיתים קרובות בגישה לאדמות ומשאבים משותפים.
הממצאים מבוססים על חפירות בתל חצור, אתר ארכיאולוגי מרכזי בגליל העליון שבצפון ישראל, ששכן בעבר בחזית שבין שתי הממלכות. לדברי החוקרים, האתר מספק תובנה נדירה לאופן שבו אנשים רגילים חיו באזור שלעיתים קרובות הוגדר במקורות היסטוריים על ידי מסעות צבאיים ויריבות פוליטית.
"הממצאים שלנו מראים שתנועת העדרים לא הוגבלה גם בתקופות של מתיחות צבאית גבוהה", אמרה ד"ר שלומי בכר מאוניברסיטת חיפה, שערכה יחד את המחקר ומנהלת את החפירות בתל חצור. "הנתונים משנים את מה שחשבנו על גבולות עתיקים ומראים שהם היו חדירים ומקומיים באופיים, ואיפשרו לאנשים רגילים להמשיך בחייהם היומיומיים".
בתקופה זו, ממלכות טריטוריאליות ברחבי דרום הלבנט ביססו את כוחן, בנו מערכות אדמיניסטרטיביות וביצרו את גבולותיהן. בעוד היסטוריונים חקרו בהרחבה ערים, מנהגים דתיים ומאבקי כוח של אליטות, תשומת לב פחותה הוקדשה לאופן שבו התפתחויות אלו השפיעו על אוכלוסיות כפריות שפרנסתן הייתה תלויה בחקלאות וברעיית צאן.
כדי לטפל בפער זה, צוות המחקר ניתח שרידי בעלי חיים שנחשפו בתל חצור, תוך התמקדות בשיניים של כבשים ועזים. באמצעות ניתוח איזוטופים יציבים מתקדם, הם בחנו חתימות כימיות – במיוחד סטרונציום, חמצן ופחמן – כדי לשחזר היכן בעלי החיים רעו לאורך זמן. שיטה זו אפשרה לחוקרים לקבוע אם העדרים נשארו קרובים ליישובים או נעו באזורים רחבים יותר.
שיטה זו אפשרה לחוקרים לקבוע אם העדרים נשארו קרובים ליישובים או נדדו באזורים רחבים יותר. התוצאות הראו שהעדרים רעו הן ליד תל חצור והן באזורים מרוחקים יותר, כולל רמת הגולן, שנחשבה לאזור שנוי במחלוקת בין שתי הממלכות. הראיות מצביעות על כך שהגישה למרעה נותרה פתוחה, גם באזורים של חיכוך פוליטי. לדברי החוקרים, הדבר מרמז כי קהילות מקומיות שמרו על הסדרים לא רשמיים או פרקטיקות שיתופיות שאפשרו להן לחלוק משאבים למרות עוינות רחבה יותר.
"התוצאה המפתיעה היא שלמרות המלחמות והמאבקים בין האליטות, הרועים והחקלאים באזור הצליחו להמשיך לנדוד עם העדרים ולשמור על שגרת יום כמעט נורמלית", אמרה פרופ' שריל מקראוויטש, אחת ממחברי המחקר. "זה מעיד על הסכמים מקומיים, קשרים בין קהילות ושיתוף פעולה שלא תמיד ניכרים במקורות היסטוריים".
נושאים קשורים
