ירושלים, 11 במאי 2026 (TPS-IL) – ההתחזקות המהירה של השקל הישראלי מפעילה לחץ פיננסי גובר על ארגוני צדקה ועמותות בישראל, ומאלצת קבוצות מסוימות לשקול מחדש תקציבים, להקפיא גיוסים ולצמצם פעילויות.
האתגר מגיע כאשר השקל התחזק לרמתו הגבוהה ביותר מול הדולר האמריקאי מזה למעלה משלושה עשורים, מונע על ידי אופטימיות המשקיעים בכלכלה הישראלית, הרגעת מתחים אזוריים, השקעות זרות חזקות וחולשה גלובלית רחבה יותר של הדולר האמריקאי. עמותות שמסתמכות במידה רבה על פילנתרופיה יהודית אמריקאית רואות את ערך התרומות יורד במונחי מטבע מקומי, גם כאשר ההוצאות העיקריות שלהן – משכורות, שכר דירה ותפעול – משולמות בשקלים.
"אנחנו מפסידים. זה לא מה שהיה פעם", אמר ריצ'רד קורמן לשירות העיתונות של ישראל. קורמן הוא מנהל הפיתוח של StandWithUs, ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח התומך בישראל, המתמקד בחינוך, הסברה ומאבק באנטישמיות, וממוקם בירושלים. הוא גם יו"ר לשעבר של הנהלת ה-Michael Levin Base, התומך בחיילים בודדים המשרתים בצה"ל.
"ברור שאנחנו צריכים לקחת זאת בחשבון בתקציב שלנו. כדי לשים זאת בפרספקטיבה, לפני שנתיים שער החליפין היה בסביבות 3.4, ומאז הוא ירד בהתמדה. זה טוב לחוזק השקל, אבל לא טוב לחברות שמייצאות, ובמקרה זה, לתרומות צדקה", אמר.
ערך הדולר האמריקאי ירד מתחת לשלושה שקלים באפריל, והגיע לשפל של כל הזמנים מאז 1993. בנק ישראל עד כה אותת שאינו ממהר להתערב בשוקי המטבע, למרות דאגה גוברת בקרב יצואנים וארגונים התלויים בהכנסות בדולרים.
תרומות זרות מאבדות ערך
בעוד שקל חזק מסייע בהפחתת אינפלציה ומוריד את עלויות הייבוא לצרכנים בישראל, כלכלנים מציינים שהוא יוצר קשיים מיידיים למגזרים שהכנסותיהם קשורות למטבעות זרים.
"כל היצואנים הישראלים תקועים עם אותה בעיה", אמר פרופסור יוסי שפיר ממכללת קולר לניהול באוניברסיטת תל אביב ל-TPS-IL. גם ההייטק, התרופות, החקלאות והייצור, בין היתר, מרגישים את הלחץ מכיוון שהכנסותיהם קשורות גם הן למטבע זר.
"הגוף היחיד שיכול לטפל במצב הזה הוא בנק ישראל. אבל הטיעון הוא שאם זהו טרנד המונע מכוחות כלכליים רחבים יותר, אז בנק ישראל לא באמת יכול להתערב ולהפוך אותו. במדינות רבות בהן בנקים מרכזיים ניסו להילחם במגמות כאלה, משקיעים למעשה הימרו נגדם", הוסיף.
עמותות ישראליות רבות מקבלות את רוב מימונן מתורמים מצפון אמריקה, במיוחד מקהילות יהודיות ומקרנות פילנתרופיות שבאופן מסורתי תורמות בדולרים אמריקאיים. כספים אלו מומרים לאחר מכן לשקלים כדי לממן תוכניות חברתיות, סיוע הומניטרי, יוזמות חינוכיות ושכר.
כאשר שערי החליפין משתנים, ארגונים מגלים שתרומה זהה מכסה כעת הוצאות מעטות משמעותית בישראל.
תרומה של מיליון דולר, שהייתה מתורגמת לכ-3.7 מיליון ש"ח לפני מספר שנים, שווה כעת קרוב יותר ל-2.9 מיליון ש"ח, מה שיוצר גירעונות תקציביים עבור ארגונים שכבר פועלים תחת לחצי מלחמה.
קשה מאוד לבצע תחזיות
שינוי המטבע גם מסבך תכנון ארוך טווח. תקציבים רבים של עמותות מוכנים חודשים מראש על בסיס שערי חליפין משוערים, מה שאומר שתנודות פתאומיות עלולות לערער את היציבות התפעולית באמצע השנה.
"עבור ארגון ללא מטרות רווח, תקציבים מוכנים חודשים מראש, ולכן עלינו כעת לתקן את שלנו", אמר קורמן. "בסתיו הדולר היה גבוה יותר. לא ציפינו שהוא ירד מתחת לשלושה שקלים. מי היה מאמין שבזמן מלחמה השקל יתחזק?"
הלחץ מגיע בנקודת זמן רגישה עבור מגזר העמותות בישראל, שמתמודד עם ביקוש גואה מאז מתקפת חמאס באוקטובר 2023 והלחימה שלאחר מכן עם חיזבאללה ואיראן. ארגוני צדקה המסייעים למשפחות מפונות, חיילי מילואים, נפגעי טראומה, בתי ספר ואוכלוסיות פגיעות הרחיבו את פעילותם באופן משמעותי במהלך המלחמה, ולעיתים קרובות הסתמכו על קמפיינים דחופים לגיוס כספים בחו"ל.
לדברי שפיר, ארגונים אינם צריכים להניח שהמצב הנוכחי הוא זמני.
"אחד הדברים שאנו לומדים בכלכלה הוא שקשה מאוד לבצע תחזיות, במיוחד לגבי העתיד. עם שערי חליפין זה כמעט בלתי אפשרי. המצב הנוכחי יכול להימשך... אי אפשר פשוט להניח שזה זמני ויעבור, כי אולי זה לא יעבור. אנחנו פשוט לא יודעים", אמר.
חלק מהארגונים כבר החלו לבחון כלי גידור פיננסיים או לפתוח ערוצי תרומה בשקלים כדי להפחית את החשיפה לתנודתיות מטבע, אם כי לעמותות קטנות יותר לעיתים קרובות חסר המומחיות הפיננסית או הרזרבות לעשות זאת.
קורמן אמר שארגונים רבים מסתמכים על שירותי תיווך המציעים שערי חליפין מועדפים, גם אם הם גובים עמלות נוספות.
"זה משפיע על כולם", אמר קורמן. "כל ארגוני הצדקה, בין אם זה American Friends of Hebrew University או יד ושם, כולם מקבלים תרומות בדולרים אמריקאיים. כל ארגון צדקה צריך להיות ריאלי. זה פשוט אומר שיעדי גיוס הכספים לשנה זו יצטרכו לגדול.
