ירושלים, 10 במאי 2026 (TPS-IL) – עם חידוש מושב הכנסת ביום ראשון לאחר פגר אביבי של שישה שבועות, ממשלת הקואליציה בישראל נערכת לקדם סדרת חוקים שנויים במחלוקת בנושאי שירות צבאי, טבח ה-7 באוקטובר, רפורמה משפטית וזהות יהודית. החוקים צפויים לשלוט בסדר היום הפוליטי לקראת בחירות שרבות צופות שיתקיימו עד אוקטובר.
בראש סדר העדיפויות עומדת חקיקה שתסדיר את פטורי גיוס לחרדים, סוגיה שחילקה עמוקות הן את הקואליציה והן את הציבור הרחב במהלך יותר משנתיים של מלחמה.
ההצעה הנדונה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת תמשיך את הפטורים ללומדי ישיבות במשרה מלאה, תוך התחייבות להגדיל בהדרגה את גיוס בוגרי הישיבות. מבקרים, כולל בכירים בצה"ל והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, טוענים כי החוק מכיל פטורים משמעותיים ולא יתרום רבות לפתרון מצוקת כוח האדם של הצבא.
על פי הערכות, 80,000 גברים חרדים כשירים לשירות צבאי לא גויסו. מנהיגי הקואליציה, התלויים בתמיכת מפלגות החרדים כדי להישאר בשלטון, נאבקים שוב ושוב למצוא פשרה מקובלת הן על ההנהגה החרדית והן על הישראלים הדורשים חובות שירות צבאי שוויוניות.
סוגיה זו איימה שוב ושוב על יציבות הקואליציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, מפלגות יהדות התורה וש"ס נמנעו עד כה מלהפיל את הממשלה.
הצבא החל בתכנון גיוס תלמידי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי פטורים לחרדים אינם חוקיים.
מחלוקת על חקירת ה-7 באוקטובר
קרב מרכזי נוסף צפוי סביב חקיקה שתקים ועדת חקירה ממשלתית לבחינת הכשלים שקדמו לטבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
החוק, שיזם ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), עבר קריאה טרומית בדצמבר ונערך להצבעות נוספות. מבקרים טוענים שההצעה נועדה להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית עצמאית שתוכל להטיל אחריות על מנהיגים פוליטיים.
משפחות שכולות, קרובי חטופים וחברי אופוזיציה מתנגדים בתוקף לחוק. סקרים מראים באופן עקבי תמיכה ציבורית רחבה בחקירה ממלכתית עצמאית.
בית המשפט העליון קבע את ה-1 ביולי כמועד אחרון להצגת תוכנית חקירה קונקרטית, תוך הבעת תסכול מכך שתהליך רשמי טרם הושק יותר משנתיים לאחר המתקפה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו וקואליציית הליכוד מתנגדים לקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית – שבראשה עומד בדרך כלל שופט עליון והיא מוסמכת לזמן עדים – בטענה שגוף כזה יהיה מוטה פוליטית.
חוק עונש מוות למחבלים
הקואליציה מקדמת גם חקיקה שתקים בית דין צבאי מיוחד עבור כ-300 מחבלים שהשתתפו במתקפה ב-7 באוקטובר ונלכדו בישראל.
החוק, שאושר בוועדת החוקה, חוק ומשפט זמן קצר לפני הפגרה, יקים בית דין צבאי מיוחד שיוסמך להעמיד לדין חשודים בעבירות הכוללות רצח עם על פי חוק הגנת המשפחה משנת 1950. הרשעה בעבירות רצח עם עשויה להוביל לעונש מוות.
חקיקה שתאפשר עונש מוות צברה תאוצה לאחר שהוחזרו לישראל שרידי החטוף האחרון שהיה נתון להחזקת חמאס בעזה. נציג השב"כ אמר לחברי הכנסת: "הטלת עונש מוות על מחבלים יכולה לתרום להרתעה", והוסיף כי השב"כ יתמוך בחקיקה כל עוד עונש המוות לא יהפוך לחובה.
האדם היחיד שהוצא להורג אי פעם בישראל היה אדולף אייכמן, אחד האחראים הראשיים לשואה. הוא נתלה ב-1962 לאחר שהורשע בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בתי משפט ישראלים גם גזרו דין מוות על ג'ון דמיאניוק ב-1988 בגין פשעים שביצע במחנות ריכוז נאציים, אך בית המשפט העליון הפך את ההרשעה ב-1993. הוא הורשע מאוחר יותר בגרמניה כסייען לרצח של יותר מ-28,000 יהודים במחנה ההשמדה סוביבור ומת בזמן ערעור על פסק הדין.
חברי קואליציה מחדשים גם מאמצים לתקן את חוק השבות, במה שמכונה על ידי מבקרים "חוק מי הוא יהודי".
ההצעה תקבע כי גיורים מוכרים יבוצעו "על פי ההלכה", כפי שהיא מתפרשת על ידי רשויות אורתודוקסיות.
התיקון מקודם על ידי יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יחד עם ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) מהאופוזיציה, בשותפות דו-מפלגתית יוצאת דופן.
תומכים טוענים שהצעד ייצור הגדרה מדינתית אחידה לזהות יהודית, נאמנה למסורת היהודית. מבקרים טוענים שהדבר עלול להעמיק את הפערים בין ישראל לקהילות התפוצות החילוניות.
חוק השבות הוא חוק ישראלי המעניק לכל יהודי את הזכות לחיות בישראל ולקבל אזרחות ישראלית. החוק, שאושר פה אחד על ידי הכנסת ב-1950, לא הגדיר מי הוא יהודי לצורך עלייה.
סדרי עדיפויות נוספים של הקואליציה הצפויים להתקדם כוללים חקיקה שתפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ורפורמות ברגולציה של שידורי התקשורת.
