מאת פסק בנסון • 20 במאי 2026
ירושלים, 20 במאי 2026 (TPS-IL) — ישראל עשויה להפוך לביתם של רוב היהודים בעולם בתוך עשור, כך עולה מדוח חדש על דמוגרפיה יהודית עולמית – אחת המסקנות המרכזיות של מחקר מקיף על עתיד הקהילות היהודיות במאה הקרובה.
"אם עדיין יהיה עולם בשנת 2126, יהיה עם יהודי", כתב פרופסור סרג'יו דלה-פרגולה בדוח שפורסם על ידי מכון המחקר למדיניות יהודית (JPR) בלונדון. "זה יהיה עם יהודי שונה מאוד מהנוכחי, בעולם שיהיה אפילו יותר בלתי מוכר מזה שאנו חיים בו כיום". דלה-פרגולה הוא פרופסור אמריטוס ויו"ר לשעבר של מכון הרמן לחקר היהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית.
אוכלוסיית היהודים בעולם עומדת כיום על כ-15.8 מיליון – פחות מאוכלוסיית הולנד – אך, על פי הדוח, היא זוכה לרמת תשומת לב עולמית "מופרזת". כמעט מחציתם חיים בישראל. בקצב הגידול הנוכחי, דלה-פרגולה צופה שישראל עשויה לחצות את הסף הסמלי של אירוח רוב יהודי העולם כבר בשנת 2035, אבן דרך דמוגרפית שהוא כינה "אפוקלית".
שינוי זה משקף הבדל ניכר בשיעורי הילודה. על פי הדוח, קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית ואירופה מזדקנות ומצטמצמות. שיעור הנישואין הבין-דתיים בארצות הברית עלה מרמות זניחות לפני מאה שנה ליותר מ-60% בשנת 2020, מה שהדוח מקשר להיחלשות ההעברה הבין-דורית של זהות יהודית. ישראל, בינתיים, נותרת חריגה דמוגרפית בקרב מדינות מפותחות. אפילו בתל אביב החילונית, למשפחות בממוצע יש יותר ילדים מאשר בכל מקום אחר באירופה.
חלק ניכר מהגידול הזה מונע על ידי הקהילה האורתודוקסית (החרדית) בישראל. כיום כ-15% מהיהודים בישראל, למשפחות חרדיות בממוצע שישה עד שבעה ילדים, לעומת קצת יותר משניים בקרב חילונים ישראלים. הדוח צופה שחלקם עשוי להכפיל את עצמו ל-30% עד 2050. דלה-פרגולה מדגיש את ההשלכות הכלכליות והביטחוניות של מגמה זו, ומציין כי גברים חרדים משתתפים בכוח העבודה ובצבא ישראל בשיעורים נמוכים משמעותית מאזרחים אחרים – פער שעלול להוות אתגרים פיסקליים ארוכי טווח.
מעבר למגמות פריון ארוכות טווח, הדוח בוחן גם דפוסי הגירה אחרונים המעצבים מחדש הן את ישראל והן את התפוצות. מאז מתקפות חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ישראל רשמה מאזן הגירה שלילי נדיר – יותר אנשים עוזבים מאשר מגיעים. במקביל, עלייה באנטישמיות גורמת לחלק מהיהודים באירופה ובצפון אמריקה לשקול מעבר לישראל. התוצאה, כותב דלה-פרגולה, היא מתח בין לחצים מנוגדים: "רצון עז לעזוב, אך מבלי להיות מסוגל באמת להחליט לאן".
לגבי האנטישמיות עצמה, הדוח טוען שהאיום התפתח ולא פחת. אלימות מפורשת נותרה דאגה, אך היא מלווה יותר ויותר בהדרה חברתית, הפחדה ואתגרים רחבים יותר לגיטימיות של זהות יהודית ומדינת ישראל.
מנכ"ל JPR, ד"ר ג'ונתן בויד, תיאר את הדוח כתיקון לחשיבה קצרת טווח. "יש נטייה בחיי הקהילה היהודית להתמקד במשבר של היום", אמר. "אבל אם אתה מבסס את הבנתך את העתיד על זעזועים קצרי טווח, אתה מסתכן בלהחמיץ את התמונה הגדולה לחלוטין".
