מאת TPS-IL • 30 ביוני 2026 ירושלים, 30 ביוני 2026 (TPS-IL) —
נטל התקציב המלחמתי של ישראל מתנגש עם אוכלוסייה מזדקנת וחשבון רווחה הגדל במהירות, בעוד פקידים מזהירים כי מערכת הביטוח הלאומי של המדינה עלולה לרוקן את עתודותיה עד 2035 במודל המימון הנוכחי שלה.
המוסד לביטוח לאומי, ספק הפנסיה העיקרי של ישראל, קצבאות נכות, קצבאות ילדים, דמי אבטלה, תמיכה בטיפול ארוך טווח ותשלומי רווחה אחרים, מתמודד עם משבר אקטוארי מחמיר שעלול לאלץ את הממשלה להעלות תשלומים, להדק קריטריונים, לקצץ בקצבאות או לכסות את הגירעון ישירות מתקציב המדינה.
האזהרה נדונה ביום שני בדיון משותף של הכנסת בוועדת ביקורת המדינה, בראשות ח"כ אלון שוסטר, ובוועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ מיכל וולדיגר.
פקידים ממשרד מבקר המדינה אמרו למחוקקים כי הערכה אקטוארית שפורסמה בדצמבר 2025 דחפה את תאריך פקיעת הקרן הצפוי ל-2035, מוקדם יותר מתחזיות קודמות. הם גם הזהירו כי החל משנת 2029, הכנסות המוסד הנוכחיות ופדיונות האג"ח לא יספיקו עוד כדי לכסות את תשלומי הקצבאות הנדרשים על פי חוק.
המשבר מגיע כאשר ישראל כבר מתמודדת עם הוצאות ביטחוניות מוגברות, עלויות שיקום, תמיכה בקהילות מפונות וטיפול ארוך טווח לחיילים ופצועים אזרחים בעקבות המלחמה. במקביל, הזדקנות דמוגרפית מגבירה את הלחץ על פנסיות, תשלומי נכות וקצבאות סיעוד.
ד"ר הודיה למפרט, סגנית מנהלת חטיבת ביקורת סוציאלית ורווחה במשרד מבקר המדינה, אמרה כי ההידרדרות נבעה בחלקה מרפורמת הסיעוד ארוך הטווח משנת 2018, שהרחיבה באופן חד את ההוצאות על קצבאות סיעוד. על פי נתונים שהוצגו בדיון, ההוצאה השנתית על קצבאות סיעוד ארוכות טווח עלתה ל-21 מיליארד שקלים, לעומת 7 מיליארד שקלים לפני הרפורמה.
"כ-30% מהקשישים בישראל זכאים כיום לקצבאות במסגרת חוק הביטוח הסיעודי, וישראל היא בעלת רמת ההוצאה השנייה בגובהה בתחום זה, אחרי ליטא", אמרה למפרט.
היא המליצה לבחון מחדש את שיטת ההערכה, וציינה כי ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שמעריכה תלות על סמך מסמכים בלבד, ללא פגישה פנים אל פנים.
ריקי ממן, עמיתת מחקר בפורום קהלת, אמרה ל-TPS-IL כי המשבר משקף חוסר התאמה בסיסי בין התחייבויות החוק של המוסד לביטוח לאומי לבין הכנסותיו.
"המוסד לביטוח לאומי מחויב לשלם קצבאות על פי החוק – קצבאות ילדים, פנסיות זקנה, קצבאות נכות ואחרות", אמרה ממן. "יש לו את הסכום הכולל שהוא משלם בכל שנה, ואת הסכום הכולל שהוא מקבל בכל שנה. בשנים האחרונות, ההוצאות שלו עלו משמעותית."
ממן אמרה כי המוסד אסף במשך שנים יותר ממה ששילם, והפקיד את העודף בקרן עתודה שהניבה תשואות. אך המודל הזה התהפך כעת.
"היום, ההוצאות שלו גדולות מההכנסות שלו. זה כמו להיכנס לחריגה", אמרה. "אם לא יהיה שינוי בהכנסות או בהוצאות, החיסכון יגמר בסופו של דבר."
היא אמרה כי רפורמת הסיעוד ארוך הטווח משנת 2018 הייתה גורם מרכזי להידרדרות מכיוון שהיא הרחיבה את הזכאות והקלה על קבלת קצבאות ללא הערכה תפקודית בבית.
"הזכאות הורחבה מכ-17% לכ-30% מהקשישים בישראל", אמרה ממן. "זה גבוה מאוד בהשוואה ל-OECD ולמדינות מפותחות אחרות. כנראה לא בגלל שיש יותר קשיים תפקודיים בישראל, אלא בגלל שהיה שינוי שהקל על קבלת הקצבה."
ממן אמרה כי הרחבות קצבה משנות לעיתים קרובות תמריצים ומביאות הרבה יותר מועמדים ממה שמדיניות צפו.
"הם לא העריכו נכון את הגידול בזכאות", אמרה.
היא הוסיפה שאם הקרן תתרוקן, למחוקקים יישארו מעט אפשרויות.
"כשהקרן מתרוקנת, זה אומר שאין דרך לשלם קצבאות לאנשים", אמרה ממן. "או שהתשלומים מועלים דרך מיסים, או שהקצבאות מקוצצות, או שתשלומי הביטוח הלאומי מוגברים. אין כאן הרבה אפשרויות. או שאתה לוקח יותר כסף מאזרחים, או שאתה נותן להם פחות."
צביקה כהן, המנהל הכללי בפועל של המוסד לביטוח לאומי, אמר כי שנים של חקיקה הרחיבו קצבאות מבלי לזהות מקורות מימון.
"בסופו של דבר, המוסד לביטוח לאומי הוא הקבלן המבצע של המחוקק", אמר כהן. "יש הרבה חקיקה פופוליסטית, וחייב להיות מכנה תקציבי. מי שמציע תיקון חקיקה חייב לספק מקור מימון."
עבור ישראל, משבר המימון הופך למבחן מוקדם האם כלכלת מלחמה יכולה לקיים מחויבויות רווחה רחבות תוך הגדלת הוצאות הביטחון וטיפול באוכלוסייה מזדקנת במהירות. ללא תיקון מבני, הנטל ייפול על משלמי המסים, אזרחים פגיעים או תקציב המדינה עצמו.
