מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 11 במאי 2026
ירושלים, 11 במאי 2026 (TPS-IL) — ילד ישראלי בן 8 גילה שבר פסלון נדיר בנות 1,700 שנה מתקופת הרומאים בזמן טיול עם משפחתו במכתש רמון שבמדבר הנגב, כך הודיעה רשות העתיקות הישראלית ביום שני.
"חיפשתי דברים מיוחדים על האדמה שאוכל להציג בכיתה", סיפר דור ווליניץ מרחובות. "פתאום שמתי לב לאבן מעניינת עם פסים מונחת על הקרקע והרמתי אותה. זה נראה יוצא דופן, אז הראיתי אותה לעקריב, ארכיאולוג וחבר של אבא שהיה איתנו בטיול".
השבר, בגודל של כ-6 על 6 סנטימטרים, מתאר חלק מדמות אדם עטויה קפלי בד זורמים הדומים לגלימה. ארכיאולוגים מתארכים אותו לכ-1,700 שנה לפני זמננו. אף על פי שהשבר חסר סימנים מזהים, גולדנרש אמר כי ארכיאולוגים סבורים שהוא עשוי לייצג את האל הרומי יופיטר או את דושארה-זאוס, אל נבטי הקשור לזאוס.
"בהתחלה חשבתי שזו מאובן", אמר עקריב גולדנרש, מפקח ביחידת מניעת גניבות עתיקות של רשות העתיקות. "אבל אז שמתי לב לקפלי הגלימה המגולפים, והתרגשתי מאוד".
החפץ נבדק במעבדות רשות העתיקות על ידי הגיאולוג ד"ר נמרוד ויילר, שקבע כי הוא עשוי מזרחן, מינרל נפוץ בנגב.
"העובדה שהוא עשוי מחומר מקומי מצביעה באופן סביר על כך שהפסלון יוצר בישראל ולא יובא", אמר גולדנרש.
לדברי גולדנרש, הסגנון האמנותי והלבוש מצביעים על מקור מתקופת הרומאים. הדמות נראית עטופה בהימטיון, גלימה חיצונית כבדה שהייתה נפוצה בלבוש היווני והרומי הקלאסי.
"אופן גילוף הקפלים ובחירת חומר עדין כל כך מעידים על רמת מיומנות גבוהה מאוד מצד האמן", אמר.
"הממצא הזעיר הזה משקף את השילוב של מסורות מקומיות עם השפעות מהעולם הקלאסי", הוסיף גולדנרש.
מכתש רמון השתרע לאורך דרך הבשמים העתיקה שקישרה את דרום ערב והמזרח הרחוק עם נמלי הים התיכון.
בתקופות הנבטית והרומית, שיירות הובילו קטורת, מור, תבלינים וסחורות יוקרה אחרות ברחבי הנגב לאורך עורק סחר ראשי זה. רוב השרידים הארכיאולוגיים באזור מתוארכים מהמאה ה-3 לפנה"ס עד המאה ה-4 לספירה, אז פיתחו הנבטים – שבירתם הייתה פטרה – רשת סחר מדברית נרחבת.
ארכיאולוגים חשפו תחנות קרוואנים, מבצרים, מערכות מים ומתקנים חקלאיים באזור, עדות לפעילות אנושית אינטנסיבית שפרחה פעם בסביבה המדברית הקשה.
דור ומשפחתו מסרו את החפץ למחלקת העתיקות הלאומיות של רשות העתיקות. הסוכנות העניקה לילד תעודה המכירה בפעולתו.
"כל ממצא ארכיאולוגי הוא חלק מהמורשת המשותפת שלנו בארץ הזו", אמר גולדנרש. "העברתו לאוצרות המדינה מאפשרת לנו לחקור אותו, לשמר אותו ולהנגיש את הידע לציבור".
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, שיבח את התגלית ואת תגובת המשפחה.
"בטיול משפחתי של מילואימניקים, ילד סקרן גילה חלק מהעבר שלנו", אמר אליהו. "אני מברך את דור על ערנותו ואחריותו. בזכותו, הממצא ישומר ויסייע לספר את סיפורם של האנשים והתרבויות שחלפו כאן לפני אלפי שנים".
הרשות העניקה לדור תעודה לאחר שהמשפחה מסרה את החפץ לשימור ולמחקר.
