מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 13 במאי 2026
ירושלים, 13 במאי 2026 (TPS-IL) — שתי מטבעות עתיקות נדירות — כולל אחת הנושאת את אחת ההופעות הקדומות ביותר של המנורה בעלת שבעת הקנים מתקופת בית המקדש השני — הוחזרו לישראל בעקבות חקירה משותפת של רשויות ישראליות ואמריקאיות בנוגע לסחר בעתיקות, כך הודיעה רשות העתיקות הישראלית ביום רביעי.
המטבעות הועברו באופן רשמי במהלך טקס שנערך ביום שני במשרד התובע המחוזי של מנהטן בניו יורק, לאחר חקירה חוצת גבולות שכללה את יחידת מניעת הגניבות של רשות העתיקות הישראלית, את יחידת הסחר בעתיקות של התובע המחוזי במנהטן, וגורמי ביטחון המולדת של ארה"ב.
"המטבעות יוצאי הדופן הללו מייצגים חלק חשוב מההיסטוריה שסוף סוף חוזר הביתה", אמר קולונל מתיו בוגדנוס, ראש יחידת הסחר בעתיקות של התובע המחוזי במנהטן, וכינה את המקרה דוגמה למה שהוא תיאר כ"שותפות יוצאת דופן" בין רשויות ניו יורק וישראל.
לפי רשות העתיקות, המטבעות נבזזו לכאורה מאתרים ארכיאולוגיים בישראל, הוברחו לחו"ל, ולאחר מכן הוצעו למכירה באמצעות בתי מכירות פומביות בארצות הברית. מודיעין שנאסף על ידי פקחי עתיקות ישראלים הועבר לרשויות האמריקאיות, מה שהוביל לחקירה נגד המוכרים ובתי המכירות הפומביות המעורבים.
הרשויות מסרו כי החקירה הניבה ראיות שהובילו בסופו של דבר להחרמתם והחזרתם של המוצגים.
אחת המטבעות שהוחזרו היא פרוטה קטנה מברונזה, שהוטבעה בתקופת שלטונו של מתתיהו אנטיגונוס, המלך החשמונאי האחרון, ששלט בירושלים בין השנים 40 ל-37 לפנה"ס. המטבע נושא מנורה בעלת שבעה קנים בצד אחד ושולחן לחם הפנים בצד השני.
רשות העתיקות תיארה אותה כמטבע היהודי העתיק היחיד הידוע המתאר את המנורה שעמדה בבית המקדש בירושלים, ואחת ההופעות האמנותיות הקדומות ביותר של המנורה שנתגלו אי פעם.
גורמים רשמיים אמרו כי אנטיגונוס בחר ככל הנראה בדימויים יהודיים מובהקים במאמץ לגייס תמיכה בקרב האוכלוסייה במהלך מאבקו נגד הורדוס, שנתמך על ידי רומא.
בשל נדירותה וחשיבותה ההיסטורית כאחד הסמלים האחרונים של שלטון חשמונאי עצמאי, המטבע מסווגת כ"אוצר לאומי" ואסור לייצא אותה על פי החוק הישראלי.
המטבע השני שהוחזר לישראל הוא טטרדרכמה כסופה נדירה במיוחד, שהוטבעה לפני יותר מ-2,500 שנה בעיר הנמל הים-תיכונית העתיקה אשקלון. רשות העתיקות מסרה כי רק דוגמה אחת נוספת של המטבע ידועה, והיא מוצגת כעת באוסף מוזיאון ישראל.
המטבע מתקופת הפרסים עוצבה על פי הטטרדרכמה האתונאית שהייתה נפוצה. צד אחד מתאר את האלה היוונית אתנה עוטה קסדה, בעוד שהצד האחורי מציג ינשוף עם כנפיים פרושות. מעל הינשוף מופיעות האותיות הפיניקיות אלף ונו"ן – המקצרות את שם העיר אשקלון.
בדומה למטבע המנורה, גם הטטרדרכמה האשקלונית אסורה לייצוא בשל נדירותה וחשיבותה הארכיאולוגית.
"הסחר הבלתי חוקי בעתיקות גנובות הוא תופעה בינלאומית נרחבת, הדורשת שיתוף פעולה בין מדינות וגופי אכיפה ברחבי העולם", אמר ד"ר איתן קליין, סגן מנהל יחידת מניעת גניבות עתיקות.
שר המורשת עמיחי אליהו אמר כי החזרת המטבעות משקפת שיתוף פעולה בין ישראל לארצות הברית לא רק בנושאי ביטחון, אלא גם בשימור ההיסטוריה והמורשת היהודית.
"גניבת עתיקות היא ניסיון למחוק את ההיסטוריה שלנו ולנתק אותנו מהשורשים שלנו", אמר אליהו.
