מאת פשח בן-סון • 12 במאי 2026
ירושלים, 12 במאי 2026 (TPS-IL) – ישראל נכנסה למלחמה בעזה כשהיא מתמודדת עם מחסור קריטי בתחמושת, כתוצאה מכשל של שנים בחיזוק ייצור הנשק המקומי, כך עולה מביקורת של מבקר המדינה שפורסמה ביום שלישי.
"יותר משנתיים של מלחמה הדגישו עוד יותר את הצורך של ישראל לחזק את העצמאות של ייצור הנשק 'כחול-לבן' ולהפחית את התלות במדינות זרות ובאינטרסים בינלאומיים באספקת נשק, חומרי גלם ורכיבים הנחוצים לייצור", אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
הוא הוסיף כי אובדן יכולות הייצור המקומיות במשך יותר מעשור, כולל סגירת היכולת לייצר חומר גלם מרכזי בשנת 2012, הגביר את התלות בספקים זרים והקשה על תנאי הלחימה עבור החיילים.
מבקר המדינה סוקר באופן עצמאי את מוכנות הממשלה ואת יעילותה.
הדו"ח בחן את מדיניות הייצור הביטחוני "כחול-לבן" של ישראל, שמטרתה להבטיח שמערכות נשק ותחמושת מרכזיות מיוצרות באופן מקומי כדי להפחית את התלות בספקים זרים בזמן מלחמה.
על פי הביקורת, ממשלות עוקבות כשלו מאז 2007 בטיפול בחסרונות מתמשכים בכושר הייצור הביטחוני, למרות אזהרות חוזרות ונשנות ודיונים פנימיים.
אנגלמן ציין כי הקבינט לביטחון לא קיים דיונים ייעודיים על עצמאות הייצור הביטחוני לפני המלחמה, בעוד שהמועצה לביטחון לאומי גם כשלה ביוזמת דיוני מוכנות אסטרטגיים למרות מנדט שלה.
הביקורת מצאה כי התעשייה האווירית לישראל ורפאל מערכות לחימה מתקדמות ספגו עלויות מלחמה משמעותיות לשמירה על המשכיות הייצור. בכיר אחד צוטט כאומר שמשרד הביטחון לא החזיר באופן מלא השקעות חירום ששימשו להרחבת היכולת. אנגלמן הזהיר כי הסתמכות על חברות ביטחוניות ממשלתיות לפיצוי על פערים מערכתיים אינה מוסדרת באופן רשמי ואינה בת קיימא.
משרד הביטחון מגיב
בתגובה, משרד הביטחון מסר כי עצמאות נשקית נמצאת "בלב האסטרטגיה של המשרד" וכי הוא מקדם תוכנית רב-מיליארדית להרחבת הייצור המקומי במסגרת "כחול-לבן".
המשרד מסר כי הוקמו תשתיות ייצור חדשות והורחבו קווים קיימים בכ-20 תחומים קריטיים. הוא הוסיף כי צעדי המלחמה הגדילו משמעותית את התפוקה באמצעות ניהול משופר של חומרי גלם, הסרת צווארי בקבוק והרחבת כוח האדם בתעשייה הביטחונית.
הוא גם הדגיש תוכנית רכש ובניין כוח ארוכת טווח במסגרת "מגן ישראל", שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף מוערך של כ-350 מיליארד שקל (120.6 מיליארד דולר) לעשור.
אמברגו וביקוש עולמי לחצו על שרשרת האספקה
בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה שפרצה בעקבותיה, שרשרת האספקה הביטחונית של ישראל נקלעה ללחץ נוסף. הביקורת קבעה כי מספר מדינות, כולל בעלות ברית קרובות, הטילו הגבלות רשמיות או לא רשמיות על ייצוא רכיבי נשק וחומרי גלם במהלך הסכסוך.
במקרה אחד, חומר קריטי המשמש בייצור תחמושת הפך לקשה ביותר להשגה לאחר אמברגו של מדינה זרה. אנגלמן כתב כי המחסור שנוצר הגיע "לרמה שסיכנה את חייהם של לוחמים", מבלי לזהות את החומר או המערכת המעורבים.
הדו"ח ציין גם כי הביקוש העולמי לציוד צבאי עלה בחדות לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, מה שהוביל לעליית מחירים חדה. עלויות של חלק מהרכיבים שהוזמנו לאחר תחילת המלחמה עלו בין 25% ל-365%.
הוא מצא כי הזמנות תחמושת פוחתות בין סוף 2016 לאמצע 2023 החלישו את קווי הייצור, והשאירו אותם פחות מוכנים לעליית הביקוש שלאחר ה-7 באוקטובר. הייצור המקומי של חומרי גלם מסוימים בישראל גם נסגר יותר מעשור קודם לכן מסיבות מסחריות, מה שהגביר את התלות בספקים זרים שהטילו מאוחר יותר הגבלות.
הפעלת קווי ייצור רדומים במהלך המלחמה עלתה מאות מיליוני דולרים.
אנגלמן מתח ביקורת על רמות ממשלתיות מרובות, כולל משרד הביטחון וצה"ל, על כישלונן לטפל בחסרונות ארוכי טווח למרות דיונים חוזרים ונשנים מאז 2007. ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד סירב להיפגש עם צוות המבקר במהלך תהליך הביקורת.
ועדת ייעוץ ציבורית בינואר 2025 המליצה מאוחר יותר על השקעה של מיליארדי שקלים להרחבת כושר הייצור המקומי. עם זאת, אנגלמן הזהיר כי נכון לאמצע 2025 רק מימון מוגבל הובטח, והזהיר כי ללא פיקוח ויישום מתמשכים, החולשות המבניות שזוהו עלולות להימשך בסכסוכים עתידיים.
