מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 21 באפריל 2026
ירושלים, 21 באפריל 2026 (TPS-IL) – ערכים אישיים עמוקים, ולא רק השתייכות פוליטית, ממלאים תפקיד מכריע בעיצוב האופן שבו ישראלים רואים משא ומתן על בני ערובה בזמני משבר, ובכך מסייעים להסביר מדוע דעת הקהל בנושא נותרת לעיתים קרובות חלוקה עמוקות ועמידה בפני שינוי, כך עולה ממחקר ישראלי.
המחקר, בראשותו של פרופ' אריאל קנפו-נועם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עקב אחר דעת הקהל לאורך המלחמה המתמשכת עם חמאס. הממצאים, שפורסמו בכתב העת המוערך American Psychologist, קבעו כי ערכים כמו אוניברסליזם ומסורת משמשים עוגנים פסיכולוגיים, המשפיעים לא רק על מה שאנשים חושבים, אלא גם על מידת הנחישות שבה הם מחזיקים בעמדות אלו לאורך זמן.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שכאשר ישראלים נדרשים לגבש דעות בנוגע לסוגיות מכאיבות של חיים ומוות אלו, הם מסתמכים על המצפן הפנימי שלהם בנוסף לכותרות החדשות או לרמזים פוליטיים", אמר קנפו-נועם.
המחקר עקב אחר יותר מ-7,000 משתתפים ישראלים בחמש דגימות נפרדות, וניטר את עמדותיהם מהעסקה הראשונה של בני ערובה בסוף 2023 ועד למשא ומתן הממושך ולעיתים קרובות תקוע ב-2024 ובתחילת 2025, כאשר ישראל ביקשה לשחרר 252 ישראלים וזרים שנחטפו על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל.
המשתתפים במחקר הוצגו בפני פרטים מרכזיים של עסקאות מוצעות והתבקשו להביע את עמדותיהם, מה שאפשר לחוקרים לצפות כיצד דעותיהם התפתחו ככל שהסכסוך נמשך.
על פי הממצאים, אנשים המעניקים עדיפות לאוניברסליזם – ערך המדגיש דאגה לכל בני האדם והעדפה לפתרונות שלווים – נטו באופן עקבי יותר לתמוך בעסקאות בני ערובה. לעומת זאת, אלו המייחסים חשיבות רבה למסורת, המוגדרת כשימור נורמות תרבותיות או דתיות, נטו יותר להתנגד להסכמים כאלה. ערכים הקשורים לכוח ולדומיננטיות חברתית נקשרו גם הם להתנגדות, אם כי פחות חזק מאשר מסורת.
באופן מכריע, המחקר מצא כי דפוסים אלו המבוססים על ערכים נותרו תקפים ללא קשר לגורמים דמוגרפיים כמו גיל, מגדר או רמת השכלה. בעוד שהאידיאולוגיה הפוליטית והיסטוריית ההצבעה נותרו משפיעות, האוניברסליזם המשיך לנבא תמיכה בעסקאות בני ערובה גם כאשר נלקחה בחשבון ההשתייכות הפוליטית.
מעבר לעיצוב דעות, ערכים אלו השפיעו גם על מידת הנחישות שבה דעות אלו הוחזקו. החוקרים מצאו שכאשר עמדת אדם התאימה באופן הדוק לערכיו המרכזיים, הוא חווה תחושת ודאות גדולה יותר לגבי עמדתו.
ודאות זו, בתורה, הפכה את האנשים לפחות סבירים לשנות את דעתם לאורך זמן. החלק האורכי של המחקר הראה כי המשתתפים שדעותיהם היו מושרשות עמוק בערכיהם נותרו העקביים ביותר, גם כאשר נסיבות והשיח הציבורי השתנו. למעשה, הפער בנוגע לעסקאות בני ערובה אינו נוגע רק למה שישראלים חושבים, אלא לאופן שבו דעות אלו קשורות עמוקות לתחושתם מהו הדבר הנכון.
קנפו-נועם הוסיף כי הבדלים בדעות אין לראותם כפשוטם כפערים פוליטיים, אלא כשיקוף של סדרי עדיפויות שונים באופן יסודי. "אנשים שונים מאוד במה שהם רואים כחשוב בחייהם, והם משתמשים במערכות הערכים האישיות שלהם כדי לגבש דעות שונות גם כאשר הם נתקלים באותה קבוצת עובדות בנוגע לדילמות מוסריות", אמר. "הבנת פערים בדעת הקהל צריכה להתבסס על הכרה בגיוון זה בערכים".
החוקרים מציעים כי ממצאים אלו עשויים להיות בעלי השלכות מעשיות על קובעי מדיניות, תקשורת ציבורית וסיקור בינלאומי של הסכסוך. מאמצים לבנות תמיכה ציבורית בעסקאות בני ערובה או נגדן עשויים להיות מוגבלים אם הם מסתמכים רק על טיעונים פוליטיים או מידע חדש, שכן אנשים רבים מפרשים טיעונים אלו דרך מערכות ערכים קבועות.
עבור עיתונאים וצופים בחו"ל, המחקר מציע עדשה ברורה יותר להבנת הדיון הישראלי. מה שעשוי להיראות כקיטוב פוליטי או חוסר עקביות הוא לעיתים קרובות שיקוף של מסגרות מוסריות מתחרות.
בעוד שהמחקר התמקד באופן ספציפי בחברה הישראלית, מחבריו טוענים כי הדינמיקה הבסיסית היא ככל הנראה אוניברסלית.
נושאים קשורים
