מאת איתן אלחדז-ברק • 21 באפריל 2026
ירושלים, 21 באפריל 2026 (TPS-IL) — טקס יום הזיכרון בעיר החרדית בני ברק הציע רגע נדיר של אחדות, כאשר תושבים מכל קצוות החברה והדת בישראל התאספו במוצאי שבת.
האירוע, שנערך על גבעה המשקיפה על העיר הצפופה, קיבל משמעות סמלית במקום שלעיתים קרובות מזוהה עם אמביוולנטיות כלפי ציונות ושירות צבאי. למשך ערב אחד, דגלי ישראל נראו בולטים וחיילים במדים עמדו לצד אזרחים בהרהור שקט.
הטקס הנציח 413 נרצחים הקשורים לעיר, שנפרשו על פני עשורים.
הקהל שיקף חתך רוחב של החברה הישראלית. משתתפים חילונים עמדו לצד ציונים דתיים וגברים חסידים לבושים במעילים שחורים וכובעים מסורתיים. נציגי שירותי חירום מארגונים התנדבותיים, שרבים מהם מתמודדים באופן קבוע עם טרגדיות, נכחו גם הם.
חברת הכנסת טלי גוטליב, שגדלה בבני ברק, תיארה את ההתכנסות כאירוע מאחד.
"אני כאן כל שנה, גדלתי בעיר הזו", אמרה גוטליב. "זהו טקס מרשים ומאחד שיש בו הכל – תוכן דתי ורוחני לצד תוכן רגיל. יש כאן כאב שחוצה כל מגזר, והכל נעשה בכבוד רב, ללא הבדלה וללא תנאים".
בני ברק, ביתה של אחת הקהילות החרדיות הגדולות בישראל, נתפסת לעיתים קרובות דרך דיונים על שירות צבאי והשתתפות אזרחית. גוטליב דחתה את התפיסות הללו.
"החברה החרדית לא צריכה להוכיח יותר ממה שכבר הוכיחה במלחמה הזו, בוודאי שלא אחרי האירועים התופת של אוקטובר", אמרה. "נכון, תפיסת עולמי היא גיוס לכולם, אבל לא כל החוכמה בידיים שלי. אני מכבדת את החברה החרדית על המבנה והחינוך שלה. לא משנים הכל בבת אחת".
מסורת, אובדן והרהור
האירוע התאפיין באווירה מיוחדת. יום הזיכרון חל בתקופה בלוח השנה העברי הידועה כ"ספירת העומר", בה ההלכה מגבילה את השימוש בכלי נגינה. הטקס כלל רק ביצועים קוליים, שיצרו טון מינימליסטי.
בעוד שרבים מהנרצחים היו משנים מוקדמות יותר, כאשר בני ברק הייתה מגוונת חברתית יותר, הוכרו גם אובדנים אחרונים, כולל קורבנות מתקפת ה-7 באוקטובר. ביניהם היו שלמה אליהו אלשיך, בן 27 שנה שנהרג בפסטיבל מוזיקה, ואליהו טולדנו, שנחטף לעזה ומת מאוחר יותר.
הטקס כלל אלמנטים מסורתיים כגון קריאת טקסטים דתיים והקרנת שמות הנרצחים. פקידים מקומיים ורבנים השתתפו, בעוד ילדים התאספו בחוץ, צופים מרחוק.
"הטקס הזה הוא תרופה לחברה הישראלית", אמרה גוטליב. "חברה שלא מחפשת קדמה או שמרנות, אלא מקום שיש בו הכל מכל".
שילוב חרדים בחיים הצבאיים הוא אחד הנושאים הרגישים ביותר מבחינה פוליטית בישראל, שכן הצבא מתמודד עם מחסור בכוח אדם. רוב הגברים החרדים פטורים באופן מסורתי מהגיוס החובה כדי להמשיך בלימודיהם התורניים. הסוגיה התעצמה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על יישובי הדרום. הצבא, המתוח עקב יותר משנתיים של מלחמה ושירות מילואים ממושך, צופה כי יחסר לו 17,000 חיילים החל משנת 2027, כאשר חיילים שהתגייסו לתקופות שירות מקוצרות של 30 חודשים יתחילו לסיים את שירותם.
בתחילת פברואר, הרמטכ"ל אביב כוכבי חתם על פקודה היסטורית המקימה קווים מנחים רשמיים לשילוב חרדים בשירות צבאי. זו הייתה הפעם הראשונה שסידורים כאלה קודדו בפקודת מטכ"ל רשמית.
הצבא החל להכין תוכניות לגיוס בחורי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי הפטורים לקהילה החרדית אינם חוקיים.
שירות צבאי הוא חובה לכל אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ורבני ישראל המובילים הסכימו על סטטוס קוו שדחה את שירותם של גברים חרדים הלומדים בישיבות. באותה עת, לא יותר מכמה מאות סטודנטים כאלה היו רשומים.
נושאים קשורים
