מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 25 במרץ 2026
ירושלים, 25 במרץ 2026 (TPS-IL) — תשע גושי ברזל גולמי שנמצאו בקרקעית הים מול חוף הכרמל בישראל שופכים אור חדש על אופן סחר המתכות בים התיכון העתיק, כך עולה ממחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה.
גוש הברזל בני כ-2,600 השנים התגלו במהלך חפירה תת-ימית בלגונת דור, וכעת נותחו במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Heritage Science. בניגוד לממצאים ארכיאולוגיים רבים של ברזל עתיק, נראה שהחלקים נותרו בדיוק כפי שיצאו מכבש ההתכה, ללא סימני חישול או עיבוד נוסף.
"זוהי העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר הידועה כיום על הובלה ימית של גושי ברזל במצב שבו יצאו מתהליך ההתכה, כלומר, במצב הגולמי שבו נוצרו בכבש לפני שעברו תהליך חישול ועיבוד על ידי נפחים", אמרה פרופ' צילה אשל, שהובילה את המחקר.
לגונת דור, מפרץ חוף רדוד ליד העיר המודרנית דור, שימשה במשך זמן רב כמוקד אקולוגי וארכיאולוגי. ממוקמת ליד העיר העתיקה דור – נמל כנעני חשוב ולאחר מכן פיניקי בין חיפה לקיסריה – הלגונה שימשה כנמל טבעי ומרכז לסחר ימי. חפירות חשפו שרידים מתקופות הברונזה, הברזל והתקופה ההלניסטית, המעידים על שימושה לעגינת ספינות וכן לפעילויות תעשייתיות כמו מטלורגיה ודיג.
בעוד שמתכות כמו נחושת וברונזה יכלו להיות מותכות ויצוקות, ייצור ברזל בעת העתיקה כלל חימום עפרה עם פחם ליצירת מסה מוצקה וספוגית של מתכת וסיגים, הידועה כ"בלום ברזל" או "פריחת ברזל". נפחים היו מחממים ודופקים על המסה כדי להסיר זיהומים ולעצבה לחומר שמיש.
ניתוח מעבדתי של ממצאי לגונת דור מצביע על כך ששלב זה מעולם לא בוצע לפני המשלוח. בחינה מיקרוסקופית של בלום אחד חשפה מבנה פנימי נקבובי מלא בשיירי סיגים, ללא עדות לחישול או דחיסה. בדיקות כימיות אישרו את הרכב המתכת ושכבת הסיגים המקיפה אותה.
שבר פחם שנלכד באחד מגוש הברזל תוארך באמצעות פחמן-14 לתקופה שבין סוף המאה השביעית לתחילת המאה השישית לפני הספירה.
"המבנה הפנימי של המתכת כולל נקבוביות רבות ושיירי סיגים, ללא סימני חישול או דפיקות, מה שמצביע על כך שהברזל נותר במצב שבו יצא מכבש ההתכה", אמרו החוקרים.
שכבת הסיגים מילאה גם תפקיד חשוב בשימור, ושימשה כקליפה מגנה טבעית שאפשרה למתכת לשרוד במצב מצוין במשך יותר משני אלפי שנים מתחת למים.
הממצאים מצביעים על כך שייצור ועיבוד ברזל בתקופת הברזל לא תמיד היו מרכזיים. ייתכן שברזל יוצר באתרים מרוחקים והועבר בים בצורתו הגולמית לנמלים או למרכזים עירוניים, שם נפחים מקומיים השלימו את הזיקוק והייצור.
"ממצא זה מספק עדות חשובה לאופן שבו חומרי גלם מתכתיים עברו בין אתרי ייצור לסדנאות עיבוד בסוף תקופת הברזל, תקופה של אימפריות כובשות והרסניות באזורנו", הוסיפו החוקרים.
נושאים קשורים
