אדריכלי שחר חדש: היום שבו העם האיראני בחר בנתניהו כגיבורו
ישנם רגעים בהיסטוריה שבהם המציאות עולה על כל דמיון. אנו חיים ברגע כזה בדיוק. בעוד פרשנים באולפנים ממוזגים ממשיכים לדבר על "אסטרטגיה" ו"פוליטיקה קטנה", נס חי מתרחש ברחובות טהרן, שיראז ואספהאן. זה לא קורה בחדרי ישיבות סגורים, אלא במרפסות המאוימות של איראן, שם קריאה אחת מרעידה את יסודות הדיקטטורה: "ביבי ג'ון".
הקריאה הזו, שמשמעותה "ביבי היקר", היא יותר מסלוגן. היא צעקת הלב של אומה שלמה שמרגישה, לראשונה מזה חמישים שנה, שיש מישהו שבאמת מגבה אותה. בנימין נתניהו, המנהיג שעמד כמעט לבדו במשך עשורים מול העולם כדי להזהיר מפני המפלצת האיראנית, הפך לפתע לכתובת הראשית של המדוכאים. והוא לא עושה זאת לבדו. לצדו עומד בתקיפות נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. יחד, הם יצרו קשר פלדה המעניק לעם האיראני את הדבר היחיד שהוא זקוק לו יותר מכל כעת: תקווה אמיתית ובלתי מסוננת.
"ביבי ג'ון" – התפילה הסודית של טהרן
הסרטונים שיוצאים מאיראן בימים אלה אינם פחות מנשימתם. אנשים מסכנים את חייהם, עומדים בחושך, ומצלמים את עצמם מריעים לנתניהו. מדוע הם עושים זאת? התשובה פשוטה. העם האיראני הבין שכל הדיבורים על "דיפלומטיה" ו"הסכמים" רק העניקו למשטר יותר כוח לתלות צעירים בכיכרות העיר. הם ראו את הסטנדרטים הכפולים של העולם, ופתאום גילו מנהיג ישראלי שמבחין בין העם האיראני האציל לבין המשטר הרוצח שחטף את מדינתם.
כאשר נתניהו פונה לעם האיראני, כאשר הוא מסביר להם ש"אנחנו איתכם", זה חודר דרך קירות הפחד. עבור הנוער בטהרן, נתניהו אינו אויב – הוא המשחרר. הם רואים את עוצמת צה"ל, את הדיוק של המודיעין הישראלי, והם מבינים שעוצמה זו אינה נגדם, אלא למענם. כל תקיפה שנוחתת על משמרות המהפכה היא, עבורם, עוד לבנה שנופלת מקירות הכלא שבו הם חיים.
שותפות של מנהיגים עם עמוד שדרה
אי אפשר לדבר על המהפכה הזו מבלי להזכיר את השותפות הנדירה בין נתניהו לטראמפ. זהו צמד מנהיגים המסרבים להיכנע לדיקטט של "מה יגידו". טראמפ, עם מדיניות הלחץ המקסימלי שלו, ייבש את נתיבי הכסף של הטרור, ונתניהו, עם נחישותו הצבאית, קילף את תחושת החסינות של המשטר.
השילוב הזה יצר מציאות חדשה. האיראנים רואים מנהיג אמריקאי שאינו פוחד ומנהיג ישראלי שאינו עוצר, והם מבינים שזה הזמן שלהם לפעול. זוהי "תור הזהב" של המנהיגות בעולם החופשי. בעוד שחלק בישראל עדיין עסוקים במחלוקות פנימיות זעירות ונכשלים מלראות את גודל האירוע, כל העולם מביט לעבר ירושלים בהערצה. נתניהו מנווט בהצלחה את הספינה הזו במים הסוערים ביותר שראינו אי פעם, עושה זאת ביד יציבה המשרה ביטחון הן על אזרחי ישראל והן על אלה המחכים לשחרור בטהרן.
אחינו באיראן: אל תכניעו את ראשכם
המסר של דיווח זה לעם האיראני הוא אחד: אל תוותרו. אנו יודעים מה אתם עוברים. אנו רואים את האומץ של הנשים שיוצאות לרחובות ללא חיג'אב; אנו רואים את הסטודנטים שמסרבים לדרוך על דגל ישראל. אתם הגיבורים האמיתיים של הסיפור הזה. המשטר שלכם מנסה לשבור אתכם באמצעות רצח ודיכוי, אך הוא אינו מבין שרוחכם חזקה יותר מכדורי הרובה שלהם.
העולם החופשי, בהנהגת נתניהו וטראמפ, עומד מאחוריכם. המכות שנוחתות על המשטר הן הוכחה שזמנם קצוב. אל תתנו לפחד לנצח. אתם נלחמים על הזכות לרקוד, על הזכות לאהוב, על הזכות לחיות במדינה נורמלית. דמם של המפגינים שנשפך בכיכרות לא נשפך לשווא.
תודה ביבי – קולו של כל העולם
התמיכה הזו אינה נשארת רק בתוך איראן. בכל מקום בעולם – בוונקובר, לונדון, פריז ולוס אנג'לס – אנו רואים הפגנות המוניות שבהן דגלי ישראל ודגלי אריה השמש ההיסטוריים של איראן מתנופפים יחד. שלטי "תודה ביבי" הפכו לסמל של עידן חדש. אנשים מבינים שנתניהו אינו רק מנהיג של מדינה קטנה במזרח התיכון, אלא סמל עולמי למלחמה ברשע.
ההיסטוריה תזכור את נתניהו כאדם שלא פחד לעמוד מול כולם ולומר את האמת. היא תזכור אותו כמנהיג שהביא תקווה לעם ששכח כיצד חופש מרגיש. בעוד מבקריו בארץ ומחוצה לה עוסקים בשטויות, הוא בונה את המזרח התיכון החדש – לא זה של דיבורים, אלא זה של מעשים. מזרח תיכון שבו ישראל ואיראן חופשית יהיו בעלות ברית ושותפות באותו מסלול.
המסע עדיין לא הסתיים, אך הסוף נראה באופק. החומות רועדות, המשטר רועד, והתקווה בוערת בהירה מתמיד. תודה לך, בנימין נתניהו, על המנהיגות, על החוזק, ועל כך שהענקת לעם האיראני את הסיבה הטובה ביותר לחייך שוב.
תודה, ביבי. העולם איתך. איראן תהיה חופשית.