ירושלים, 3 במרץ 2026 (TPS-IL) — בעוד ישראל גייסה 100,000 חיילי מילואים על רקע המלחמה מול איראן ולבנון, מחקר חדש מצביע על כך שהחזית הפגיעה ביותר עשויה להיות בתוך הבית. מחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים שפורסם היום (שני) מצא כי קשיי התנהגות של ילדים בזמן מלחמה קשורים קשר הדוק לשחיקת הורים החווה בן הזוג שנשאר בבית.
"גילינו שמה שחשוב לרווחת הילד הוא החוסן של אלו שנמצאים בבית ומטפלים בילד", אמרה החוקרת הראשית ד"ר דנה לסרי לשירות העיתונות של ישראל. "אם הורה יכול לווסת את רגשותיו שלו ואת רגשות ילדו, הדבר משפיע ישירות על בריאותו הנפשית של הילד, ללא קשר ישיר לפריסת בן הזוג השני".
הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Psychiatry Research, מבוססים על מחקר אורך שנערך בחודשים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. החוקרים עקבו אחר 123 אימהות ישראליות במהלך שבעת החודשים הראשונים של הלחימה, ובדקו אותן בתחילת התקופה ולאחר מכן חצי שנה כדי לעקוב אחר התפתחות הלחץ.
ביום ראשון הודיע צבא ההגנה לישראל על גיוס 100,000 חיילי מילואים לשירות בחיל האוויר, חיל הים, אגף המודיעין ופיקוד העורף.
כ-28% מהאימהות היו בעלות בני זוג שנשלחו לשירות פעיל. השאר ניהלו משקי בית במדינה נלחמת בזמן שבני זוגן נשארו בבית. האימהות מילאו שאלונים מפורטים על רמות התשישות והריחוק הרגשי שלהן, וכן על התנהגות ילדיהן, כולל סימני תוקפנות, חרדה ותלונות פיזיות.
התוצאות מצביעות על כך שהפריסה הצבאית פועלת פחות כגורם ישיר למצוקת ילדים ויותר כמגבר לחץ. כאשר ההורה שנשאר בבית נותר נוכח רגשית למרות הלחץ, הילדים נטו לתפקד יחסית טוב. אך כאשר המטפל חש מרוקן או מנותק רגשית, בעיותיהם ההתנהגותיות והרגשיות גברו.
לדברי לסרי, המחקר מראה שהגנה על הורים מפני שחיקה עשויה להיות אחת הדרכים היעילות ביותר לשמור על בריאותם הנפשית של ילדים במהלך משברים לאומיים ממושכים.
"זו הסיבה שחשוב שהורים יפתחו חשיבה רפלקטיבית, שבה הם לא שופטים או מאשימים את עצמם או את הילד, אלא פועלים בחמלה והבנה", אמרה לסרי, והוסיפה כי צוותה כבר עובד על כלים של בינה מלאכותית שיכולים לסייע להורים להרהר בחוויותיהם, למסגר מחדש רגשות שליליים ולהימנע משחיקת הורים.
"בתקופות מאתגרות כמו מה שאנו עוברים כעת, עלינו להקשיב לעצמנו למען ילדינו", אמרה לסרי.
מכיוון ששחיקת הורים – ולא הפריסה הצבאית בלבד – היא הגורם העיקרי לבעיות ההתנהגות של הילדים, המחקר מציע שיש להרחיב את התמיכה מעבר למשפחות של אנשי מילואים. הדבר כולל הרחבת סבסוד מעונות יום, שירותי בריאות הנפש והסדרי עבודה גמישים למשפחות באזורי משבר.
המחקר גם מציע שספקי שירותי בריאות יבצעו בדיקות להורים לגבי תשישות רגשית במהלך ביקורי ילדים שגרתיים ויציעו תוכניות התערבות מוקדמת.