מאת פֶּסַח בֶּנסון • 27 במאי 2026
ירושלים, 27 במאי 2026 (TPS-IL) — בעוד מבוגרים מתווכחים כיצד יש להשתמש בבינה מלאכותית בבתי ספר, בני נוער כבר קיבלו עבורם את ההחלטה, כך עולה מסקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC). הממצאים מצביעים על כך שכלי AI הפכו לשגרה בלימודים של בני נוער, בעוד שהפיקוח ופיתוח אוריינות דיגיטלית מתקשים לעמוד בקצב.
"רוב בני הנוער דיווחו על שימוש בכלי AI לפחות מדי פעם, כאשר חלק משמעותי ציין שימוש תדיר או יומי", נכתב בדו"ח. עוד הוסיף הדו"ח כי "כלי AI הפכו לחלק מהשגרה היומית של בני נוער, במיוחד בהקשרים של לימודים, חיפוש מידע ויצירת תוכן".
עבור תלמידים רבים, מערכות AI משמשות כעת כקיצור דרך אקדמי ברירת מחדל, המשמש ליצירת הסברים, סיכום חומרים וניסוח מטלות כתובות. "AI נתפס יותר ויותר כעוזר ברירת מחדל להשלמת מטלות ומציאת תשובות במהירות", תוך שהוא מחליף חיפוש מסורתי וכתיבה עצמאית, צוין בדו"ח.
הסוגיה המרכזית שזוהתה בסקר אינה גישה או אימוץ, אלא הבנה.
"למרות שימוש נרחב, בני נוער רבים מפגינים מודעות מוגבלת למגבלות של מערכות בינה מלאכותית, כולל סוגיות של דיוק, הטיה ואמינות", נמסר בדו"ח. הפער בין שימוש להערכה נמצא בליבת סביבה חינוכית המתפתחת במהירות ללא מנגנוני הגנה מפותחים במלואם.
ככל שההסתמכות גוברת, היכולת להטיל ספק בפלטים, לבדוק מקורות ולהזהות שגיאות עלולה להפוך משנית למהירות ונוחות, הזהיר הדו"ח.
"קיימים פערים בולטים במיומנויות אוריינות דיגיטלית, במיוחד בהערכת אמינות של תוכן שנוצר על ידי AI", נאמר. חוסר איזון זה מעלה חששות ש-AI לא ישווה את תנאי המשחק בחינוך אלא יעצים את הפערים הקיימים בין תלמידים שיכולים להעריך מידע באופן ביקורתי לבין אלו שלא.
בתי הספר, בינתיים, עדיין מנסים לעמוד בקצב. "מוסדות חינוכיים עדיין בשלבים מוקדמים של פיתוח הנחיות מובנות לשימוש אחראי ב-AI בקרב תלמידים", ציין הסקר, כאשר רוב בני הנוער דיווחו כי למדו להשתמש ב-AI באופן לא רשמי ולא דרך הוראה בכיתה. בפועל, הדבר מותיר את הנורמות סביב שימוש מקובל, יושרה אקדמית ועבודה עצמאית מוגדרות באופן לא עקבי.
גם הורים נראים כמעריכים בחסר את היקף האימוץ. הדו"ח ציין "פער בין תפיסת הורים לדפוסי שימוש בפועל", מה שמרמז שמבוגרים לעיתים קרובות מעריכים בחסר הן את תדירות השימוש ב-AI והן את מרכזיותו בעבודות בית הספר.
מעבר לשימוש אקדמי, הסקר בחן גם התנהגות רגשית וחברתית. מעט יותר ממחצית המשיבים (52%) אמרו שהם מעדיפים לדבר עם צ'אטבוטים בנושאים רגשיים מאשר עם אדם. שיעור זה היה גבוה יותר בקרב בנות מאשר בנים – 59% לעומת 44% בהתאמה.
"הסיבות העיקריות לפנייה לצ'אט לתמיכה רגשית או קשר חברתי הן הפחתת הפחד משיפוטיות (עד 39%), אנונימיות (עד 37%), והתחושה שקל יותר לדבר עם מערכת מאשר עם אנשים (עד 35%)", נמסר בדו"ח.
למרות ממצאים אלו, הסקר מצביע גם על יתרונות נתפסים בקרב בני נוער, במיוחד בתמיכה לימודית. המשיבים תיארו כלי AI כשימושיים ל"הסברת נושאים מורכבים, שיפור כתיבה ותמיכה בלימוד עצמאי", במיוחד כאשר נדרשת משוב מיידי או הבהרה מחוץ לכיתה.
הדו"ח מסכם כי "האימוץ המהיר של AI בקרב בני נוער מציג הן הזדמנות ללמידה משופרת והן אתגר בהבטחת שימור מיומנויות חשיבה ביקורתית".
הסקר נערך בנובמבר 2025 על ידי גיאוקרטוגרפיה, בקרב 502 משיבים צעירים בגילאי 13–17 מהמגזר היהודי.
