מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 6 בינואר 2026
ירושלים, 6 בינואר 2026 (TPS-IL) — כמעט 2 מיליון תלמידים ישראלים חוו שיבושים בלימודיהם בעקבות מתקפות חמאס ב-7 באוקטובר, כאשר לבתי הספר חסרה תשתית טכנולוגית בסיסית ומרחבים מוגנים, למרות שנים של אזהרות, כך עולה מביקורת ממשלתית חמורה שפרסמה היום (שלישי) משרד מבקר המדינה. מערכת החינוך הישראלית נכשלה ביישום לקחים קריטיים ממגפת הקורונה, והותירה תלמידים ומורים ללא ציוד, הכשרה או הגנה מספקים כאשר המלחמה אילצה את בתי הספר לעבור ללמידה מרחוק או לפעול תחת ירי רקטות.
מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 וירי הרקטות היומי של חיזבאללה בעקבותיה אילצו את 5,653 בתי הספר בישראל לפעול במתכונת חירום ממושכת, וחשפו כשלים מערכתיים בהיערכות שזוהו אך מעולם לא טופלו, כך על פי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. משרד מבקר המדינה סוקר באופן קבוע את היערכותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה. משרדו של אנגלמן פרסם גם ביקורת על פגיעותם של בתי חולים בישראל לירי רקטות.
“יעילות הלמידה הדיגיטלית לא השתפרה באופן משמעותי במהלך מלחמת חרבות ברזל”, קבעה הביקורת, וציינה כי לא היה “קפיצת מדרגה” באיכות הלמידה מרחוק למרות ניסיון מערכת החינוך עם הקורונה. הדוח מצא כי “רכיבים מהותיים לשיפור יעילות הלמידה הדיגיטלית לא יושמו” למרות שהמשרד הכיר בחשיבותם.
ביקורתו של אנגלמן חשפה כי ל-72% מבתי הספר חסרו מכשירים מספקים לתלמידים כדי להשתתף בלמידה מרחוק, בעוד של-48% חסר ציוד הולם למורים. מחסורים אלו נמשכו למרות ניסיונה של משרד החינוך בניהול חודשים של סגירת בתי ספר עקב המגפה רק שנים קודם לכן. הדוח ציין כי “מחסור זה השפיע על היכולת לקיים למידה מרחוק ועל יעילותה”.
אולי המטריד ביותר, משרד החינוך מעולם לא השלים תוכנית אסטרטגית לאומית מבטיחה ללמידה דיגיטלית, למרות שהתחייב לאחת כזו בשנת 2021 בעקבות דוח קודם של מבקר המדינה על כשלים בחינוך בתקופת המגפה. “המשרד לא השלים את התהליך האסטרטגי שהחל בשנת 2021, תוצרי התהליך לא הובאו לדיון ובחינה בפני הנהלת המשרד, ולא התקבלה החלטה אם לקדם את התהליך, לבצע בו שינויים והשלמות, או לא להמשיך בו”, נכתב בביקורת.
חששות בטיחות פיזיים החריפו את האתגרים החינוכיים. הביקורת מצאה כי 39% מבתי הספר דיווחו שלא כל התלמידים יכלו להגיע למרחבים מוגנים בזמן ההתרעה בעת ירי רקטות. ב-186 בתי ספר, למרחבים המוגנים היו דלתות או חלונות פגומים, בעוד ש-257 בתי ספר פעלו ללא רכז ביטחון ייעודי.
ציוד בטיחות חיוני חסר במספרים מזעזעים: 55% מבתי הספר חסרו שירותים במרחבים המוגנים שלהם, 69% לא היו להם מערכות סינון אוויר, ו-87% לא היו להם מערכות תקשורת. הדוח הזהיר כי “היעדר או פגמים ברכיבים חיוניים במרחבים מוגנים עלולים לפגוע בבטיחותם ובשלומם של התלמידים במהלך שהותם במרחבים אלו”.
היערכות המורים גם היא פיגרה באופן דרמטי. רק 12% עד 15% מצוות ההוראה קיבלו הכשרה בהוראה דיגיטלית בשנים שקדמו מיד למלחמה. כאשר נסקרים באפריל 2024, בין 36% ל-40% מהמורים דיווחו כי אינם מחשיבים את עצמם בקיאים במיומנויות הנדרשות להוראה מרחוק.
תרגילי למידה מרחוק זכו להשתתפות מינימלית. בשנת הלימודים 2023, כ-350,000 תלמידים – כרבע מכלל התלמידים בישראל – לא השתתפו בתרגילי למידה מרחוק. במגזר החינוך החרדי, רק 16% מבתי הספר השתתפו בתרגיל, מה שמייצג “פער משמעותי מיעד המשרד להשתתפות של 100%”.
הביקורת מצאה גם כי התאמות בחינות הבגרות של המשרד, למרות שמנעו ירידה בציונים, “עלולות להוביל לעלייה יתרה בציונים, ועלולות לפגוע במעמדן של בחינות הבגרות כמשקפות, בין היתר, את יכולתם האקדמית של התלמידים”.
אנגלמן הדגיש כי “שילוב למידה דיגיטלית בלימודים בזמן רגיל הוא הבסיס ללמידה חירום יעילה מרחוק”, וקרא לרפורמות מיידיות כאשר המתיחות האזורית נותרת גבוהה.