מחקר: אזור הארקטי נטול קפאת-עד כשמזג האוויר היה חם ב-4.5 מעלות צלזיוס מהיום
מחקר חושף: האזור הארקטי היה נטול קפאת-עד כשהטמפרטורות הגלובליות היו גבוהות ב-4.5 מעלות צלזיוס, מה שעלול לשחרר 130 מיליארד טונות של פחמן.
הממצאים החמורים מצביעים על כך שאם הטמפרטורות הממוצעות הגלובליות יעלו בכמות זו בעתיד, הקפאת-עד (permafrost) הנמצאת בחצי הכדור הצפוני כיום תימס.
עלייה כזו בטמפרטורה תשחרר עד 130 מיליארד טונות של פחמן הקפוא כיום באדמה במהלך העשורים הקרובים.
הצוות הבינלאומי של החוקרים, שכלל מומחים מהמכון הגיאולוגי לישראל, אוניברסיטאות נורת'מבריה ואוקספורד בבריטניה, אוניברסיטת ברן בשוויץ, ו-USGS, הגיע למסקנה זו לאחר שחקר למעלה מ-60 משקעים מינרליים שהושגו ממערות באזור דלתת נהר לנה שבצפון-מזרח סיביר.
המחקר פורסם לאחרונה ב-Nature Communications.
משקעים מינרליים במערות, כמו זקיפים ונטיפים, יכולים להיווצר רק כאשר מי גשמים ומי הפשרת שלגים מחלחלים דרך אדמה וסלעים, ויוצרים לאט משקעים במערות מתחת לאדמה. משקעים אלו אינם יכולים להיווצר כאשר הקרקע מעל המערות קפואה, כפי שהיא כיום באזורים נרחבים של סיביר ואזורים אחרים הגובלים באוקיינוס הארקטי.
המחקר הסתמך על טכניקה מדויקת ביותר המשתמשת בדעיכה רדיואקטיבית של אורניום המצוי באופן טבעי במשקעים, ליצירת עופרת, הידועה כתיארוך אורניום-עופרת.
על ידי מדידת הכמויות הזעירות של אורניום ועופרת שנמצאו במשקעים שהושגו ממערות בצוקי טאבה-באסטאח שבצפון הרחוק של סיביר, במעבדה מיוחדת באוניברסיטת אוקספורד, הצליחו מחברי המחקר לקבוע שהמינרלים נוצרו לפני 8.7 מיליון שנה בתקופת המיאוקן המאוחרת.
נוכחות מים ליצירת משקעי המערות מעידה על כך שטמפרטורת הקרקע הייתה מעל 0 מעלות צלזיוס, מה שאומר שהקפאת-העד הקיימת כיום באזור לא הייתה קיימת לפני 8.7 מיליון שנה.
רשומות קיימות מאזורים אחרים מדגימות כי באותה תקופה בעבר, הטמפרטורות הממוצעות הגלובליות היו גבוהות ב-4.5 מעלות צלזיוס מאלו שנחוו כיום.
זה מצביע על כך שהתחממות של 4.5 מעלות צלזיוס מספיקה כדי להמיס את הרוב המכריע של הקפאת-העד בחצי הכדור הצפוני, כאשר תנאים ללא קפאת-עד מתרחבים עד לחוף הצפוני בין אסיה לאוקיינוס הארקטי.
קפאת-העד של ימינו מכילה כמויות עצומות של פחמן, שנלכד כאשר חומר צמחי מת נכלא באדמה. המסת הקפאת-העד תשחרר פחמן זה בחזרה לאטמוספירה ותגביר עוד יותר את ההתחממות.
המחקר מומן על ידי המועצה למחקר הסביבה הטבעית וקרן לברלהאב.
קישור למחקר






















