עדכון חם
הדו"ח השנתי של ה-OECD: ישראל שמרה על יציבות חקלאית למרות אתגרי המלחמה
<p>ישראל שומרת על יציבות חקלאית למרות אתגרי המלחמה, כך עולה מהדוח השנתי של ה-OECD. השר אבי דיכטר שיבח את המאמצים להגברת הייצור המקומי</p>
שר החקלאות וביטחון המזון, חבר הכנסת אבי דיכטר: “ממצאי דוח ה-OECD שפורסם בשבוע שעבר מצביעים על כך שאנו נעים בכיוון הנכון. בתקופת מלחמה ותחת אש, ידענו להסתכל קדימה ומעלה כמשרד וכאומה”
“העובדה היא שבתקופת מלחמה בחזיתות רבות, משרד החקלאות ידע להוביל תוכנית לאומית לביטחון מזון, באמצעות הגדלת התוצרת החקלאית המקומית, בין היתר בזכות החלטת הממשלה שיזם המשרד להגדלת מכסת העובדים הזרים בישראל מ-30,000 ל-70,000 עובדים. לפי ה-OECD, כל אלה תרמו ליכולת החקלאות הישראלית להתמיד בתקופה של משבר ביטחוני קשה”
“נמשיך במאמצינו להוזלת מחירי המים לחקלאות בדגש על מים מושבים והגדלת שטחי החקלאות, על מנת לעמוד ביעד של גידול של כשליש בתוצר החקלאי של ירקות ופירות המיוצרים בישראל בעשור הקרוב. אני מברך את החקלאים ועובדי המשרד על מאמציהם הרבים. ה-OECD קבע את קביעתו, אנו נדאג לכל השאר, יחד עם החקלאים.”
בסוף השבוע שעבר, פרסם ארגון שיתוף הפעולה הכלכלי והפיתוח (OECD) את דוחו השנתי בנוגע למדיניות החקלאית של מדינות החברות בו, לשנת 2024. כמו בכל שנה, דוח זה סוקר את המדיניות החקלאית במדינות החברות בארגון, על בסיס ההמלצות המקצועיות והחלטות מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת קיימא. השנה, ציינו כותבי הדוח את עמידותה של החקלאות הישראלית בתקופת משבר ביטחוני, הודות לצעדים שהמשרד קידם כדוגמת התוכנית הלאומית לביטחון מזון, הוזלת מחירי המים לחקלאות, שיקום ופיתוח שטחים חקלאיים בעוטף עזה והגדלת מכסת העובדים הזרים.
לאחר תקופה ממושכת של מלחמה, הדוח שיבח את מאמצי המשרד בשיקום אזור עוטף עזה בשיתוף עם מינהלת תקומה, בהשקעה של למעלה מ-480 מיליון שקלים בפרויקטים שונים, כשהמרכזי שבהם הוא שיקום תשתיות חקלאיות, הקמת חוות מודל ועידוד צעירים להשתלב בחקלאות הישראלית. בהקשר זה, ציינו כותבי הדוח לטובה את התוכנית הלאומית לביטחון מזון שיזם המשרד, על מנת להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא לכלל אזרחי ישראל, בשגרה ובחירום. הם תיארו את הצעדים שננקטו לחיזוק חוסנה של אספקת המזון הלאומית, עם דגש על הגדלת התוצרת החקלאית המקומית והשקעה במחקר ופיתוח. בהקשר זה, ציין הדוח גם כי מחקר ופיתוח מהווים למעלה מ-20% מתקציב החקלאות השנתי, מה שמציב את ישראל כמובילה בטכנולוגיה חקלאית. הדוח מתייחס גם לגידול במכסת העובדים הזרים שיזם המשרד, מ-30,000 ל-70,000 עובדים זרים, בשל מחסור בכוח אדם שנוצר עקב המלחמה.
ממצאי הדוח מצביעים על כך שחקלאים ישראלים נהנים מתמיכה תקציבית דומה לזו של מדינות ה-OECD, ופחות בהשוואה לחקלאים של האיחוד האירופי ובריטניה. עם זאת, הדוח מדגיש כי 91% משיעור התמיכה נובע ממקורות תמיכה הנחשבים כמסלפי סחר (בעיקר תמיכה ממחירי שוק, סובסידיות תלויות תפוקה). נתון זה נותר גבוה פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD, ו גדל ב-2% ביחס לשנה שעברה. זאת בשל המשך התמיכה במחירי השוק המקומיים והגנות המכס על מספר מוצרי בשר וחלב. על פי נתוני הדוח, הגנות המכס ותמיכת מחירי השוק פחות יעילות. הדוח מדגיש גם שכאשר בוחנים את התמיכות בחקלאות הישראלית, כולל השירותים הכלליים שהממשלה מציעה לחקלאים, ישראל נמצאת ברמה נמוכה משמעותית מהממוצע של מדינות ה-OECD, רק 0.31% מהתמ"ג. במילים אחרות, מחצית מהממוצע במדינות אלו. נושאים אלו מחזקים את מדיניות משרד החקלאות וביטחון המזון המעוניין לעבור למנגנון של תמיכות ישירות לעידוד החקלאים וחיזוק ביטחון המזון של אזרחי המדינה.
כותבי הדוח מתייחסים גם לבצורת שפקדה את ישראל, במהלכה נקט המשרד בצעדים להפחתת תעריפי המים לחקלאים בשיעור של 25-57% מהחריגות שנקבעו בשנה שעברה, תוך תמיכה באזורים המנותקים ממים בצפון ישראל, שספגו ירידה של 30% בכמות המים בהשוואה לשנה שעברה.
הדוח מדגיש הישגים נוספים של המשרד, ביניהם חקיקת חוק הדבש, המסדיר את ענף גידול הדבורים ושירותי ההאבקה ומאזן את צרכי הדבוראים והגנת שטחי החקלאות, וכן תמיכות ישירות שיזם המשרד מענפים שנפגעו מפתיחת יבוא או מתנובה נמוכה, כגון תמיכה ישירה של 12 מיליון שקלים למגדלי עגבניות ו40 מיליון שקלים למגדלי זיתים לשמן. הושקעו גם השקעות עיתיות של עשרות מיליוני שקלים לטיפול בפסולת חקלאית ועידוד חקלאות בת קיימא. בפרק העוסק במדיניות הסחר, מציין הדוח את הרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל בתחום החקלאות, כולל הסכמי הסחר החופשי החדשים עם גואטמלה ווייטנאם, שנכנסו לתוקף בשנת 2024, והמשא ומתן המתקדם בנוגע להסכמים נוספים עם הודו, סין, קוסטה ריקה ובחריין.
לפרק העוסק בישראל בדוח המלא של ה-OECD לחץ כאן
