מאת פסח בנסון • 23 במרץ 2026
ירושלים, 23 במרץ 2026 (TPS-IL) — כלכלת ישראל צמחה בשנת 2025 בקצב מהיר יותר מהשנה הקודמת, האינפלציה חזרה לתחום היעד ושוק המניות רשם אחת מהשנים החזקות ביותר שלו – אך הנזק המצטבר של יותר משנתיים של מלחמה הותיר את התוצר נמוך בכ-47 מיליארד דולר ממה שהיה אמור להיות, כך קבע בנק ישראל בדו"ח השנתי שפורסם היום (שני).
"חוסנה של הכלכלה בא לידי ביטוי השנה, לאור המשך המלחמה והאתגרים שהציבה: הצמיחה הואצה, האינפלציה התמתנה ונכנסה לתחום היעד, האבטלה נותרה נמוכה מאוד, פרמיית הסיכון ירדה קרוב לרמתה טרום המלחמה, ותוצאות חיוביות במיוחד נרשמו בשוק ההון", כתב הנגיד אמיר ירון במבוא לדו"ח.
התמ"ג התרחב ב-2.9% בשנה שעברה, לעומת 1% ב-2024, וסקטור העסקים צמח ב-3.2%. מדד תל אביב 125 זינק בכ-50%, מה שהדו"ח תיאר כיוצא דופן בסטנדרטים גלובליים. השקל התחזק מול הדולר.
עם זאת, הבנק העריך כי אובדן התוצר המצטבר מאז אוקטובר 2023 – בהשוואה למגמת הצמיחה של הכלכלה טרום המלחמה – הגיע ל-8.6% מהתמ"ג השנתי, או כ-177 מיליארד שקל. ההכנסה לנפש ירדה. יחס החוב לתוצר עלה זו השנה השלישית ברציפות, והגיע ל-68.5%.
הדו"ח זיהה את המחסור בכוח אדם זמין כבלם העיקרי לצמיחה מהירה יותר. גיוסי מילואים בהיקף נרחב השאירו עשרות אלפי ישראלים מחוץ לכוח העבודה האזרחי לתקופות ממושכות לאורך השנה. פועלים פלסטינים, שחשבנו כ-30% מכוח העבודה בענף הבנייה לפני המלחמה, נותרו ברובם מנועים מלכניסה לישראל. הבנק ציין כי שוק העבודה היה הדוק ברוב השנה – האבטלה הייתה נמוכה והמשרות הפנויות היו רבות – אך הדחיסות שיקפה היצע מוגבל ולא חוזק כלכלי רחב, מה שדחף את השכר בסקטור העסקים כלפי מעלה ללא עלייה מקבילה בתוצר.
תנאים אלו עיצבו את המדיניות המוניטרית. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שמרה על הריבית הבסיסית שלה על 4.5% במשך רוב השנה, תוך ציון אינפלציה מעל הגבול העליון של טווח היעד שלה (1-3%) ומגבלות היצע מתמשכות. הבנק אמר כי הורדות ריבית מהירות יותר היו תורמות מעט לגירוי הצמיחה בתנאים אלו, תוך סיכון לעלייה משמעותית יותר באינפלציה. בעקבות הפסקת אש בעזה באוקטובר והקלה שלאחר מכן בציפיות האינפלציה, הוועדה הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר ול-4.0% בינואר 2026. האינפלציה השנתית ל-2025 עמדה על 2.6%.
שווקים פיננסיים הראו סימני התאוששות. האשראי לסקטור העסקים התרחב, כולל עלייה משמעותית בהנפקות אג"ח קונצרניות. גיוסי הון סיכון בסקטור הטכנולוגיה עלו. שיעורי הפיגורים בהלוואות נותרו נמוכים.
המצב הפיסקלי השתפר במתינות אך נותר מתוח. הגירעון התקציבי הצטמצם ל-4.7% מהתמ"ג, בסיוע העלאות מסים בשווי של כ-1.5% מהתמ"ג שאושרו בתקציב 2025 וביצועים טובים מהצפוי בהכנסות ממסים ישירים. הוצאות הביטחון נותרו בערך ברמה של 2024. הגירעון המבני, לעומת זאת, עמד על כ-3.7% מהתמ"ג – מעל הרמה שהבנק אמר שתהיה נחוצה לייצוב יחס החוב.
הבנק זקף לזכות היסודות של הכלכלה טרום המלחמה – חוב נמוך, עתודות מט"ח גדולות, עודף מסחרי מתמשך ומערכת פיננסית יציבה – את אספקת הכרית שאפשרה לה לספוג שנתיים של סכסוך מבלי להתפרק. אך הבנק אמר שכריות אלו דקות יותר כעת. החוב עלה בחדות, הגירעון המבני נותר גדול מדי כדי להורידו, והממשלה עדיין לא הציגה את התוכנית הפיסקלית רב-שנתית שהבנק המרכזי דורש במפורש.
"המשך שימור הנכסים הללו חיוני להבטחת חוסנה של הכלכלה – אך במבט קדימה, זה אינו מספיק לאור האתגרים העומדים בפני הכלכלה", כתב ירון. "השלכות המלחמה בשנים הבאות, כולל רמת ההוצאות הביטחוניות הגבוהה הצפויה להימשך לאורך זמן והנטל הגובר של שירות המילואים, מתווספות לאתגרים הבסיסיים של הכלכלה".
נושאים קשורים
