בחודשים שקדמו למבצע "מכת ברק", אגף המודיעין, על כל יחידותיו, ביצע מאמץ מרוכז ועצום, תוך יישום לקחים מהעבר, ובפרט מהמערכה הקודמת נגד איראן.
המבצע בוצע על פי תוכנית מובנית ומוכנה מראש, שנבנתה על ידי אלפי אנשי אמ"ן (אגף המודיעין) ויחידות צה"ל שונות, סדיר ומילואים, מתוך תפיסה כי משמרות המהפכה אינם אויב שיש לזלזל ביכולותיו.

אחד מפרטי הרקע המעניינים, המשקפים את פעילות האגף, נוגע ליעדי התקיפה: כמעט כולם נחשבים חדשים ומופו לאחר "עם האריה". זהו נתון בעל משמעות רבה.
במהלך המבצע הקודם נגד איראן, צה"ל נטרל את יכולת הפריצה הגרעינית המיידית וכן הוריד את איום הטילים לרמה שלא תמנע מבצעים עתידיים באיראן או באזור. ללא המבצע, המשטר היה מחזיק כעת בלמעלה מאלף טילים נוספים ובקצב ייצור הולך וגובר.

בעוד בחודש יוני האחרון בוצע עבודה כירורגית נגד פצצת מתקתקת ואיום קיומי, המבצע הנוכחי יצר הזדמנות ל"חריש עמוק" – כזה שיכול, מעבר להסרת האיום האיראני הקיומי, להסיר את האיום האסטרטגי על מדינת ישראל בטווח הנראה לעין.
ומה לגבי מכת הפתיחה? במבצע הקודם, המערכת האיראנית נכשלה בהתרעה המוקדמת שלה על שימוש בכוח ישראלי. מאז, המשטר עסק באמצעי כוננות והכנות להפתעה ישראלית נוספת – אמצעים שכמעט והובילו את המשטר לתקיפה מספר פעמים, ואת צה"ל לביצוע תקיפות מקדימות מספר פעמים בהתאם. למרות זאת, צה"ל הצליח לייצר הפתעה במכת הפתיחה וגרם נזק משמעותי למשטר וליכולותיו.

בעקבות מעקב מודיעיני צמוד אחר המועצה לביטחון לאומי ומוקדים נוספים, שאפשר איתור חלון שבו ריכוז גבוה של בכירים נכח במתחמים בו-זמנית, בוצעה התקיפה. במהלכה, חוסלו בכירים רבים בממשל האיראני ובמערכות הביטחון השונות שלו, דבר שהתאפשר בזכות הזדמנות זהב וניצול חלון מבצעי ייחודי.

ההזדמנות נבעה ממצב פנימי מורכב ומשבר פנימי מתדרדר באיראן, זיהוי מצוקה אסטרטגית ותפעולית, ובמקביל שיתוף פעולה אסטרטגי היסטורי עם שותפים אמריקאים.
עבודת המודיעין המדוקדקת, הדורשת מיזוג ואינטגרציה של מקורות מידע שונים, הובילה לנזק ברוב משגרי הטילים, כך שכ-70% מהמשגרים הפכו לבלתי שמישים, ולנזק בתעשיות הייצור הצבאיות לצד השמדת יכולות ייצור הנשק.

במקביל לכך, ניתן לזהות סימנים ברורים לנזק בצד האיראני – אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים בקרב כוחות המשטר, לצד ירידה במורל ואף תופעות של חוסר רצון לפעול, עריקות וסירוב פקודה. כחלק מהמערכה, צה"ל פועל לפגיעה שיטתית בכוח קודס, הן באיראן והן בזירות אחרות.

כמובן, איסוף המודיעין לצורך התרעה ולצורך סיכול מזימות טרור נמשך בכל עת – תוך התמקדות בשתי הזירות העיקריות, איראן ולבנון, תוך שמירה על עין פקוחה על כלל המזרח התיכון.

בין היתר, אמ"ן זיהה והעריך כי חיזבאללה יצטרף למערכה. לצורך כך, צה"ל הגיע מוכן והודיע למקבלי ההחלטות כי קיים סיכוי גבוה שהארגון הטרוריסטי לא יעמוד מנגד. כתוצאה מכך, נעשו מאמצי היערכות נרחבים בצבא והותאמו תוכניות מבצעיות מראש כדי לאפשר את המבצע.
במבט קדימה לעתיד המערכה, קיים דגש מרכזי על העמקת ההישג בזירה האיראנית, על ידי פגיעה ביכולות בתחומי הטילים והייצור דרך ריסוק יסודי ושיטתי של תעשיית הביטחון האיראנית והמשגרים.



























