"לא היו לי חיילים לגייס, אבל ידעתי שאני חייבת לקחת חלק":
סגן י' – מפקדת פלוגת טירוני ברדלס, בוגרת מצטיינת קורס קצינים
על הנייר, קורס הקצינים נראה כצעד נוסף וברור בקריירה הצבאית של סגן י'. היא התגייסה בנובמבר 2021 כלוחמת ברדלס, ומאז מילאה כמעט את כל תפקידי הפיקוד בגדוד – ממפקדת צוות ועד סגנית מפקדת פלוגה. אך בפועל, ה"למה" שלה להפוך למפקדת פלוגה התבגר להחלטה במהלך קורס הקצינים – בשבת השחורה ההיא.
"הכל היה שגרה, לפחות ככה זה הרגיש, עד שאמא שלי נכנסה לחדר ואמרה לי: 'יש מלחמה'", היא מספרת, "מיד כל ההודעות בקבוצות הוואטסאפ התחילו לעוף, ואני מיד לקחתי את האוטו ונסעתי לעוטף עזה. זה היה מורכב, כי הייתי בבה"ד 1, אז לא היו לי חיילים שאני יכולה לגייס או לאסוף ללחימה, אבל ידעתי שאני חייבת לקחת חלק".
כשהגיעה לדרום, מצאה את עצמה במצב שלא ניתן היה לחזות: "פשוט הגענו לנקודת כינוס מרכזית והתחלנו לחלק משימות בין מי שהיה שם: חיפושים, טיהור שטחים, פינוי נפגעים – כל מה שנדרש לייצב את השטח".
"זה לא היה קל. בסופו של דבר, הייתי כתף אל כתף עם הלוחמים שלצדי, אבל לא היו לי 'שלי' שאני אחראית עליהם, וזה מצב שאתה לא מתאמן עליו בשום שלב". ודווקא שם, היא הרגישה את אחדות המטרה וגורל משותף בצורה החזקה ביותר. "היינו תערובת של לוחמים מכל מקום, מנסים לסגור פערים בזמן אמת. בין אם אלה היו בחורים ממגלן, מכפיר, מנחל, או ממודיעין קרבי, לא היה הבדל בינינו".
ואז הגיע הרגע שהיא מתארת כנקודת מפנה: החזרה למסגרת האימונים. "כשהמצב התייצב קצת וקיבלנו תמונה ברורה יותר, חזרנו להשלים את קורס ההשלמה", נזכרת סגן י'. אך דווקא אז, החלו לעלות שאלות ומורכבויות.
סגן י' בבה"ד 1
"מצד אחד, הייתה לחימה אדירה, והגדוד שלי היה שם, עושה את מה שהתגייסתי בשבילו, והייתה ההחמצה והצער שאני לא איתם. מצד שני, כל מה שעשיתי היה כדי שאני אחזור אליהם טוב יותר, מקצועי יותר, ומדויק יותר – במטרה להוביל אותם בעתיד בשדה הקרב".
ונראה שמתוך הפער הזה, ה"למה" שלה הפך ברור יותר. "רציתי לעשות בצבא משהו שאין לו מקבילה באזרחות, וברגע שנכנסתי לפיקוד – מצאתי את זה. ומאז, המשמעות של להישאר בצבא התעצמה עבורי".
כעת, כשהיא מסתכלת על קורס הקצינים עצמו, סגן י' רואה בו נקודת מעבר. ממפקדת שמכירה בעיקר את היחידה שלה, למפקדת שצריכה לדעת להוביל כוחות מגוונים בסינכרון: "זה נעשה ברמת כל החילות. מתותחנים, דרך הנדסה וחי"ר, ועד חיל האוויר – באמת כולם ביחד, במטרה שאם נצטרך, נוביל כוח משימה בלחימה".
סגן י' מקבלת את ההצטיינות
היא מתארת את קבלת ההצטיינות בקורס לא כרגע שיא: "אלא ככזה שמזקק את כל התקופה הזו למשהו מוחשי שניתן למדוד. בסופו של דבר, להיות בוגרת מצטיינת ולעמוד בשורה עם 11 לוחמים נוספים, גברים, ולהיות האישה היחידה ביניהם – היה משמעותי מאוד".
בימים הקרובים, י' תיכנס לתפקידה כמפקדת פלוגת טירוני ברדלס, ועבורה המטרה אחת: "יש לי את הזכות לאמן ולהכשיר את הדור הבא של לוחמות ולוחמים לשדה הקרב, וזה מתנה אדירה. אם יש משהו מיוחד אצלינו, זה הלחימה המשותפת – נשים וגברים כאחד, שווים בכל מובן".
סיכת הצטיינות קורס קצינים
"כולם שאלו את עצמם: 'איך אני יכול לתרום יותר?' בשבילי זו הייתה התשובה":
סא"ל (מיל') א' – מפקד גדוד 6828 בביסל"ח, בוגר מצטיין קורס מפקדי גדודים
בניגוד לסגן י', שהייתה בקורס קצינים עם פרוץ המלחמה, סא"ל (מיל') א' נתקל ב-7 באוקטובר במקום אחר לגמרי – נקרא לשירות מילואים בגדוד 828 של ביסל"ח היישר מהחיים האזרחיים, ונאלץ ללמוד מחדש מהי פיקוד בזמן מבצע אינטנסיבי.
סא"ל (מיל') א' התגייס בשנת 2010 לגדוד הסיור של גבעתי, שם המשיך עד לתפקיד מפקד מחלקה, והשתחרר. אך גם אז, הקשר לא נותק באמת. "תמיד הייתי מאוד מחובר לרעיון ולתכלית של פיקוד בצבא", הוא מבהיר, "אז גם כשלא הייתי בשירות קבע – היה לי ברור שאמשיך במילואים".
סא"ל (מיל') א', מימין
הוא זוכר את המלחמה בעיקר דרך רצף מהיר של מעברים בין חזיתות שונות, ללא הרבה זמן לעצור. "בסך הכל, התחלנו נוהל קרב לצפון במסגרת אוגדה 36, ולאחר מספר ימים בלבד הבנו שאנו פונים דרומה ומתכוננים למרעום ברצועה".
מיד לאחר מכן, עבר לתפקיד סמג"ד 6828 של ביסל"ח. שם, למרות שהיה בקיא בעולם הפיקוד משירותו הסדיר, הרגיש תחושה מעט שונה. "במילואים, הסמכות היא אחרת", מודה סא"ל (מיל') א', "אתה צריך לדעת להשתמש בה, אך במקביל להשתמש בכישורי מנהיגות אחרים, ובפרט למצוא חוויות משותפות, לא רק להסתכל מלמעלה".
המעבר הזה, כפי שחווה אותו, הפך חד יותר ככל שהלחימה התקדמה, ובפרט במהלך המבצע השני, בג'באליה. אז, מצא את עצמו במציאות שמעטים מכירים, ומוטלת בספק אם ניתן להיערך אליה מראש. "במהלך הלחימה, מפקד הגדוד נפצע והוכרז כבלתי כשיר, ולכן כסגנו – נכנסתי לתפקידו. החלפת מפקד במהלך מרעום אינה אירוע פשוט, לא לי ובוודאי שלא לחיילים האחרים, אך זה לימד אותנו רבות".
וכשאני מנסה להבין כיצד לוקחים פיקוד באירוע כזה, הוא חוזר שוב ושוב למה שנבנה מלפני, ומתרגם את היסודות לפעולות בזמן אמת: "אתה נערך מראש. היסודות שלי בגדוד ועם האנשים בשגרה הם אלו שהובילו ליכולת לפקד גם כממלא מקום מפקד גדוד, ובסופו של דבר, הכוח האמיתי הגיע מלמטה, דרך הכפיפים שלי שנתנו לי ביטחון ואמונה".
בין שני סבבי רוטציות, סא"ל (מיל') א' מתאר שהשינוי הגדול הוא לא רק בשדה הקרב – אלא במרחב שבין המבצעים: "אם בעבר תפקיד של מפקד מילואים היה להיפגש ולהיות עם החיילים שלו בעיקר ברגעי השיא, היום החיבור והפיקוד הם לפני, במהלך ואחרי הצו. יש משהו במלחמה שחיבר את האנשים, ומחייב פיקוד ומנהיגות גם בשגרה שהיא לא שירות מילואים – ואין דרך אחרת".
סא"ל (מיל') א' בטקס הסיום
וממקום זה, הוא מסביר מדוע החליט לצאת לקורס מפקדי גדודים דווקא עכשיו – למרות המשפחה, העבודה, והתחושה שאין מספיק שעות ביום להוסיף לשגרה העמוסה ממילא. "זה סוג של קריאת השעה. ייתכן שאילולא המלחמה, לא הייתי מרגיש את הצורך לעשות את הקפיצה הגדולה הזו, אבל משהו קרה במדינה שלנו. אני מעריך שכולם שאלו את עצמם בתקופה הזו: 'איך אני יכול לתרום יותר?' בשבילי זו הייתה התשובה".
לגבי ההצטיינות עצמה, הוא גילה רק זמן קצר לפני הטקס, ועם שמחה גדולה על ההכרה החשובה, הוא יודע היטב שההצלחה האמיתית תימדד בשטח. "זה כבוד גדול עבורי, אך בסופו של דבר, זה יתברר במבחן התוצאות. אני מאחל לעצמי שזה יהיה אותו הדבר בזמן אמת בתפקיד עצמו, בפיקוד היומיומי על האנשים שלי – לפני, במהלך ואחרי הרוטציה הבאה".
סיכת הצטיינות קורס מפקדי גדודים
נושאים קשורים
