בליל ה-3 בינואר 2020, פיצוצים אדירים האירו את השמיים מעל נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. המטרה: רכב השטח המשוריין השחור של קאסם סולימאני, אז מפקד יחידת הטרור העילית של משמרות המהפכה – כוח קודס. ארצות הברית עמדה מאחורי הפעולה החשאית, ובאותה התקיפה חוסל "חאג' קאסם", אחד הטרוריסטים המשפיעים ביותר.
שש שנים לאחר מכן, כחלק מהמבצע שצה"ל וצבא ארצות הברית מנהלים בשבועות האחרונים נגד איראן, אחת המטרות המשמעותיות ביותר על הכוונת היא היחידה של משטר האייתולות האחראית על "ייצוא" משמרות המהפכה אל מחוץ לגבולות המדינה: הקמת תשתיות וקיני טרור, אימון ותחזוק מיליציות טרור אסלאמיות, וביצוע פיגועים ישירים רבים – כוח קודס.
כדי להבין לעומק את ארגון הטרור הזה, וכמה קריטי מכה עמוקה בו, יש להכיר היטב את חמש זרועות הפעולה של משמרות המהפכה באיראן – השולטות ביעילות במדינה.
לצד כוח קודס, פועלים חיל האוויר, חיל הים וחיל היבשה, המהווים את הצבא של המשמרות. בנוסף אליהם פועל הבסיג', מעין מיליציית מתנדבים צבאית למחצה, הכפופה ישירות למנהיג העליון, ומורכבת מאזרחים איראנים ללא הכשרה צבאית משמעותית.
לאחר סיום מלחמת איראן-עיראק ב-1988, השקיעה טהרן משאבים רבים שהוקצו קודם לכן למערכה נגד שכנתה במאמץ חדש יחסית שהובילה: "ייצוא המהפכה".
המטרה, במהותה, הייתה להרחיב את נוכחותו ו"טביעת הרגל" של משטר האייתולות במפרץ הפרסי, חצי האי ערב, מדינות המערב והמזרח התיכון – בדגש על מדינת ישראל. זאת באמצעות הקמת שלוש גבולות עוינות משמעותיות סביבה, המאפשרות חופש פעולה.
וכך, בסוף שנות ה-80, הוקם הגוף העילית שהופקד על משימה זו, ועוד כמה אחרות, עליהן נרחיב בהמשך. כוח קודס (כוח ירושלים), ששמו מסמל את השאיפה האולטימטיבית שלו, מורכב מהלוחמים האידיאליסטים והמנוסים ביותר של משמרות המהפכה, רובם מיחידות העילית ביותר של המשטר, והם תומכיו הגדולים ביותר.
בתוך הגוף הצבאי-ביטחוני החזק ביותר במדינה, משמרות המהפכה, כוח קודס כפוף ישירות למנהיג העליון. לאף אחד אחר אין סמכות להוציא פקודות לכוח – כולל לנשיא. המספר המדויק של מפעיליו אינו ידוע אפילו לחברי הפרלמנט האיראני, המג'ליס, וההערכות נעות בין 15,000 ל-50,000 לוחמים. זוהי ארגון החתרנות הגדול ביותר במזרח התיכון. מדוע חתרנות? הסיבה טמונה באסטרטגיית הפעולה שלו.
כדי להימנע מעימות ישיר עם המדינות שאיראן תוקפת, היא "מתחבאת" מאחורי קבוצות מיליטנטיות, מיליציות וארגוני גרילה המכונים "פרוקסי", ביניהם חיזבאללה בלבנון וסוריה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, החות'ים בתימן, וארגוני טרור פלסטיניים ומיליציות שיעיות בעיראק וסוריה. כוח קודס הוא למעשה הגוף שמתווה, מוביל ומנהל את כל הפעילות הזו.
זמן קצר לאחר עלייתו של עלי חמינאי לשלטון באיראן, הוא דיבר על תפקידם של משמרות המהפכה בעיניו: "הם יקימו תאי חיזבאללה בכל העולם כחלק מהמהפכה האסלאמית הגלובלית". באותו נאום הוא גם התייחס לנאמנותה של איראן לקבוצות הנ"ל: "לא נשלח את כוחות הצבא שלנו למקומות אחרים ונתערב בענייניהם הפנימיים של אחרים, אך המהפכה האיראנית אינה פטורה מאחריות לתאי חיזבאללה חמושים ברחבי העולם, ואינה יכולה להישאר אדישה לגורלם".
ואכן, היקף מעורבותו של קודס בקבוצות הטרור הללו רחב באופן יוצא דופן, והוא נוכח בהן כמעט לחלוטין: מימון, אימון, בניית מערכות טילים וציוד, חיזוק קשרים עם שחקנים לא-מדינתיים וארגונים שונים, אספקת נשק, ואינדוקטרינציה אידיאולוגית (הקניית דעות ורעיונות) במחנות באיראן ובמקומות כמו סודאן, לבנון ועיראק.
בנוסף, חלק מהיחידות תחת קודס, עליהן אדון בקרוב, משתתפות לעיתים באופן פעיל בלחימה לצד הפרוקסי. ישנם מקרים בהם לוחמיו יבצעו בעצמם מזימות טרור. פיגועים כאלה מאופיינים בטון "מאופק" יותר מאלה של חיזבאללה, המעדיף פיגועי "ראווה" גדולים. אלו יותר דומים ל"מכה מדויקת" שתבצע את ה"עבודה".
האימון הבסיסי ללוחמי הכוח נמשך בין 3 ל-9 חודשים, ומתקיים בשלושה מתקנים עיקריים: בסיס האימאם עלי בסוריה, שאחראי בעיקר על אימון מפעילי טרור זרים; מתקן לוחמה בטרור של היחידה המקבילה לשב"כ, בבסיס בשיראז; ומכללת "מבצע ירושלים" בקום, המטפחת את ההיבט הרוחני-אידיאולוגי בקרב מגויסים.
משרד החוץ האיראני מעורב גם הוא בגיוס, אחראי על הלוגיסטיקה של מגויסים זרים אלו, ועל הטיפול בנסיעותיהם אל ומתוך איראן, כולל הנפקת דרכונים חדשים או כאלה המאפשרים מעבר בטוח יותר בין מדינות מבלי להשאיר עקבות בדרכונים המקוריים.
ברוב המקרים, לאחר סיום הקורס, נשלחים המגויסים למספר חודשים למדינות כמו אפגניסטן ועיראק לצבור ניסיון שטח.
מטה היחידה מורכב ממספר יחידות מטה שצה"ל תקף והשמיד חלקים מהן בימים הראשונים של "מכת ברק": אגף מודיעין, כספים, הדרכה וכו', וכן גייסות מבצעיים, המחולקים למחלקות אזוריות, כאשר כל אחת אחראית על מגזר גיאוגרפי שונה.
אחריות הגייסות באה לידי ביטוי בניהול השוטף של הכוח, פיתוחו, ותקשורתו עם גורמים. זה נע החל מהמנהיג העליון ודמויות פוליטיות שונות בממשל האיראני, דרך תיאום עם גופים צבאיים וביטחוניים, ועד למטה משמרות המהפכה, משרד הביטחון, המודיעין וכו'.
ביניהם ניתן למנות את "גייס רמדאן", האחראי על עיראק, או "גייס ראסול אללה", המטפל בחצי האי ערב ואחראי על החות'ים, ו"גייס אנצאר", הפועל באפגניסטן. עם זאת, המוקד העיקרי של כוח קודס הוא על "גייס לבנון", שמפקדו, דאוד עלי זאדה, חוסל על ידי צה"ל בטהרן במהלך השבוע הראשון למבצע, וסגנו בביירות. ו"גייס פלסטין", נגדו גם כן הושגה הצלחה, שכן לצד עלי זאדה, חיל האוויר תקף 5 ממפקדיו הבכירים:
מג'יד חוסייני, האחראי על העברת כספים לפרוקסי המשטר בלבנון למימון חיזבאללה, גייס לבנון, חמאס וארגוני טרור נוספים.
עלי רזא בי-אזר, מפקד אגף המודיעין של גייס לבנון ודמות משמעותית במחקר מודיעיני.
אחמד רסולי, ראש המודיעין בגייס פלסטין. היה אחראי על איסוף מודיעין עבור מיליציות בלבנון וברצועת עזה.
חוסיין אחמדלו, איש מודיעין שהיה מעורב באיסוף מודיעין על מדינת ישראל.
אבו מוחמד עלי, נציג חיזבאללה בגייס פלסטין, היה אחראי על הקישור השוטף של הארגון עם גייס פלסטין.
עם זאת, לא כל היחידות קשורות למיקומים גיאוגרפיים. חלקן מתמחות ביכולות ספציפיות. לדוגמה, יחידה 400, המבצעת התנקשויות, חיסולים ממוקדים, חטיפות ופיגועים משמעותיים מחוץ לאיראן. אך לא רק זאת, לוחמיה אחראים על ביצוע מזימות טרור לנקמה והרתעה, והקמת תשתיות טרור רדומות ברחבי העולם.
לצד יחידה 840, המארגנת, מאמנת ומכוונת כוחות מבצעיים במיוחד למבצע הנ"ל, ומקימה תשתיות בשטח לאספקת נשק, ציוד ומימון. במקרים מסוימים, לוחמיה יהיו גם אלו שיבצעו את המבצע, כפי שקרה ב-2012 בבנגקוק, בניסיון ההתנקשות בדיפלומטים ישראלים בתאילנד, או פיגועים כמו פיצוץ קונסוליה בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1992.
יחידה 840 אחראית למעשה על ריכוז, גיוס וזיהוי מפעילי חוץ החיים באזורי היעד, כך שיהיו אלו שיבצעו משימות מיוחדות, והיא גם תהיה אחראית עליהם מהצד האיראני – מההתחלה ועד הסוף.
וישנה יחידה 190, העוסקת בכל ענייני הנשק והציוד הצבאי. החל מהתאמתם למיליציות ופרוקסי שונים, דרך הברחה והובלה שלהם למיקומים בהם מתבצעות פעילויות. יחידת האחות שלה, יחידה 700, עוסקת גם היא בהברחת ציוד, אספקת תמיכה לוגיסטית, תשתיות ותמיכה אדמיניסטרטיבית. אך כאמור, מדובר יותר בלוגיסטיקה קלאסית ופחות בציוד לחימה "פר אקסלנס".
שתיהן ספגו מכה קשה כאשר צה"ל השמיד את צי מטוסי התובלה ששימשו את כוח קודס – 16 במספר, בעת שניסו "לברוח" מנמל התעופה באיראן.
יחידה 340 אחראית על מחקר ופיתוח, העוסקת בכטב"מים, טילים, תחמושת, ופיתוח טכנולוגיות ופתרונות לצרכים העולים מהשטח. היא משתפת פעולה עם אוניברסיטאות ותעשיות ביטחוניות. גם היא הושפעה באופן משמעותי מפגיעות בתעשיות טילים ובצבא באיראן.