ישראל בוחנת אנרגיה גיאותרמית לראשונה במאמץ לגוון את אספקת החשמל

החדש ביותר: פורסם לפני 7 שעות

מאת פסח בנסון • 19 באפריל 2026

ירושלים, 19 באפריל 2026 (TPS-IL) – ישראל נוקטת בצעדים רשמיים ראשונים לבחינת אנרגיה גיאותרמית כמקור פוטנציאלי לחשמל, מהלך שלדברי גורמים עשוי לסייע בגיוון תמהיל האנרגיה של המדינה ולחזק את ביטחון האנרגיה לטווח ארוך.

משרד האנרגיה והתשתיות הודיע ​​ביום ראשון כי הוא בוחן לראשונה הפקת חשמל מגיאותרמיה, כולל אפשרות לפיתוח פרויקטים ניסיוניים, מסגרות רגולטוריות ושותפויות מחקר בינלאומיות. הטכנולוגיה מייצרת חשמל על ידי ניצול חום האגור עמוק מתחת לאדמה, ומציעה מקור מתחדש שיכול לפעול ברציפות, בניגוד לאנרגיית שמש ורוח.

"מהלך זה לבחינת השימוש באנרגיה גיאותרמית הוא ניסיון למנף ידע וטכנולוגיה ישראליים על מנת לגוון את מקורות האנרגיה בישראל, ולחזק את ביטחון האנרגיה, תוך הפקת חשמל נקי ללא זיהום לטובת בריאות אזרחי ישראל", אמר שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן. "נמשיך לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות, ומעצמת אנרגיה אזורית".

אנרגיה גיאותרמית נחשבת לצורת חשמל מתחדש יציבה, מכיוון שהיא אינה תלויה בתנאי מזג אוויר. בעוד שהיא כבר נמצאת בשימוש במספר מדינות, כולל איסלנד, ארצות הברית וניו זילנד, הפריסה הגלובלית הוגבלה על ידי העלות הגבוהה והקושי הטכני של קידוח עמוק מספיק כדי להגיע לשכבות סלע חמות די הצורך. עם זאת, גורמים ישראלים אומרים כי התקדמות בטכנולוגיית הקידוח עשויה להפוך ייצור גיאותרמי בקנה מידה גדול למשתלם יותר בעשור הקרוב.

סקירה מקצועית שהוכנה על ידי היחידה למדען הראשי במשרד מעריכה כי טכנולוגיות גיאותרמיות מהדור הבא עשויות להגיע לבשלות מסחרית תוך חמש עד עשר שנים. מערכות אלו יאפשרו הפקת חשמל מסביב לשעון, ויספקו אספקת "בסיס" יציבה לרשתות לאומיות.

המשרד פועל כעת לבניית מה שהוא מתאר כ"בסיס ידע, תשתית רגולטורית ומערכת אקולוגית טכנולוגית" כדי להתכונן לאימוץ אפשרי של הטכנולוגיה. זה כולל תיאום עם מוסדות אקדמיים, חברות אנרגיה ושותפים בינלאומיים.

על פי הסקירה, ייצור חשמל גיאותרמי דורש בדרך כלל טמפרטורות תת-קרקעיות של יותר מ-150 מעלות צלזיוס. בעוד חום כזה נמצא בדרך כלל בעומקים גדולים, מיפוי גיאולוגי של ישראל מצביע על כך שעשויים להיות מיקומים מתאימים במדינה.

רמת הגולן הדרומית זוהתה כאזור מבטיח במיוחד, שם אנומליה תרמית עשויה לאפשר להגיע לטמפרטורות של כ-150 מעלות בעומק של כ-2.5 קילומטרים. במקומות אחרים בישראל, מאמינים כי טמפרטורות דומות קיימות בעומקים של יותר מחמישה עד שישה קילומטרים, על פי סקרים שבוצעו על ידי המכון הגיאולוגי לישראל.

"ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות, אנו תומכים בפיתוח כל ההיבטים של תחום האנרגיה הגיאותרמית, החל מתמיכה במחקר באקדמיה ובתעשייה, דרך קידום תכנון, מיפוי ואיתור אתרים מתאימים, ועד לתמיכה בטכנולוגיות חדשניות לקידוח יעיל בעומקים גדולים ומערכות גיאותרמיות מתקדמות", אמר פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי של המשרד.

רמת הגולן, רמה געשית בצפון ישראל, היא כיום האזור היחיד שזוהה בו משאבים גיאותרמיים שעשויים להיות נגישים בעומקים רדודים יחסית. בחלקים אחרים של המדינה, ההפקה תלויה ככל הנראה בהתקדמות עתידית בקידוחים אולטרה-עמוקים, שעשויים להגיע בין חמישה לשמונה קילומטרים מתחת לאדמה.

כדי לקדם את היוזמה, ישראל שילבה גם אנרגיה גיאותרמית במסגרות שיתוף פעולה בינלאומיות קיימות, כולל שותפויות מחקר בתחום האנרגיה עם גרמניה ומרכז האנרגיה ישראל-ארה"ב. שיתופי פעולה אלו נועדו להאיץ את הפיתוח הטכנולוגי ולהעריך את היתכנות הפריסה בקנה מידה גדול.

המשרד מסר כי פרויקט פיילוט נשקל להערכת ההשפעה הסביבתית, הכדאיות הכלכלית והדרישות הרגולטוריות לפני כל השקה מסחרית.