ביי-פסח בנסון • 19 בפברואר 2026
ירושלים, 19 בפברואר 2026 (TPS-IL) – בית המשפט העליון בישראל הוציא ביום חמישי צו מותנה המורה לשר המשפטים, יריב לוין, להסביר מדוע הוא מסרב לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, במינויים שיפוטיים מרכזיים. הפסיקה מגיעה על רקע עיכובים במילוי תפקידים שיפוטיים קריטיים, שלטענת מבקרים משתקים יותר ויותר את מערכת המשפט בישראל.
הצו הוצא בעקבות עתירה שהגיש מכון "זולת לשוויון וזכויות אדם", שטענה כי סירובו של לוין לעבוד עם עמית מפר את חובותיו כשר המשפטים ומשבש את תפקודה התקין של הרשות השופטת בישראל. הדיון בתיק מתנהל בפני הרכב של שלושה שופטי עליון – עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר.
"העתירה עוסקת בשתי סוגיות עיקריות: הימנעותו של שר המשפטים משיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון מאז כניסתו לתפקיד, וסירובו לממש סמכויות מסוימות, לרבות מינוי נשיאי בתי משפט, סגני נשיאים ושופטים בוועדת השחרורים", אמר השופט גרוסקופף במהלך הדיון. "העותרים סבורים כי התנהלותו אינה חוקית".
לוין טען כי אינו יכול לשתף פעולה מכיוון, לשיטתו, מינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון אינו סופי מבחינה חוקית. השר טען כי חתימת ראש הממשלה חסרה על מכתב המינוי וכי ההליכים הפורמליים לא הושלמו.
עורך הדין חגי קלעי, המייצג את מכון "זולת", דחה את טענתו של לוין כבלתי רלוונטית. "כל קו הטיעון לגבי קיומו או אי-קיומו של נשיא הוא בלתי רלוונטי למימוש סמכויות", אמר קלעי. "אין ואקום ממשלתי. אנו רואים ששר המשפטים, במקרים מסוימים, כן משתף פעולה לפי שיקול דעתו".
השופט גרוסקופף ציין כי גם אם סירובו של לוין מוגדר כשיתוף פעולה סלקטיבי, הוא עדיין מערער את תפקוד בתי המשפט. "תפקיד ממלא מקום מוסמך לממש את סמכויות הנשיא", אמר. "אולי זו לא חרם, אלא בחירה סלקטיבית לשתף פעולה או לא".
צו בית המשפט העליון דורש מלוין לספק הסבר כתוב לפעולותיו עד ל-8 במרץ. השופטים הדגישו כי הצו נחוץ כדי להבטיח שנשיא בית המשפט העליון יוכל לממש את מלוא סמכויותיו וכי מינויים לכל התפקידים השיפוטיים יתקדמו ללא דיחוי נוסף.
אך לוין אותת על התנגדות להוראת בית המשפט. בנאום בכנס בירושלים מוקדם יותר השבוע, אמר: "מי שחושב שהדברים יתנהלו לפי התוכנית – טועה. לא נוותר, ונמשיך לפעול להשבת הדמוקרטיה והשוויון. נחכה ונראה. איני רוצה להודיע מראש על כל הפעולות שאני מתכוון לנקוט".
על פי החוק הישראלי, שר המשפטים עומד בראש הוועדה לבחירת שופטים והוא אחראי לכנס אותה כאשר מתפנים תפקידים שיפוטיים. על פי לשכת היועץ המשפטי לממשלה, כ-44 משרות שיפוטיות פנויות כעת, ועוד 21 צפויות להתפנות עד סוף השנה, מה שיביא את המספר הכולל לכ-65 – לא כולל משרות חדשות שנוצרו במסגרת תקציבים אחרונים. ללא מינויים, תיקים מצטברים, דיונים מתעכבים, ובעלי דין ממתינים זמן רב יותר לצדק.
אג'נדת הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת של הממשלה כוללת הענקת יכולת לכנסת לעקוף החלטות מסוימות של בית המשפט העליון, שינוי אופן מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה, והגבלת יכולתם של שופטים ליישם את העיקרון המשפטי של "סבירות".
היוזמה הוקפאה עם הקמת ממשלת אחדות בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אך מאז חידשה הממשלה את מאמציה.
תומכי הרפורמה המשפטית אומרים שהם רוצים לסיים שנים של "התערבות יתר" שיפוטית, בעוד מתנגדים מתארים את ההצעות כאנטי-דמוקרטיות.