בצה"ל משרתים 626 אסירים ממוצא אתיופי, המהווים 15% מהאסירים בבתי הכלא הצבאיים | יו"ר הוועדה בפועל, ח"כ תמנו: "צה"ל חייב להמשיך לגייס עולים אתיופים לשירות קבע ולמסלולי קצונה עד שנראה את הנתונים מתיישרים עם הייצוג הראוי כפי שמוגדר בחוק".
הוועדה המיוחדת למעקב אחר תהליכי הסרת חסמים, בראשות יו"ר הוועדה בפועל ח"כ פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי), התכנסה היום (שני) לדיון בנושא חיילים אתיופים בצה"ל ובמערכת הביטחון – עדכון סטטוס ויישום החלטות קודמות.
ח"כ פנינה תמנו, יו"ר הוועדה המיוחדת למעקב אחר תהליכי הסרת חסמים:
"צה"ל חייב להמשיך לגייס עולים אתיופים לשירות קבע ולמסלולי קצונה עד שנראה את הנתונים מתיישרים עם הייצוג הראוי כפי שמוגדר בחוק. חיילים שחוו גזענות נאסר עליהם להופיע בפני הוועדה, ואני מתאבלת על כך. בעשור האחרון חל שיפור משמעותי בשילוב עולים אתיופים במערכות הביטחון. עד שנת 2015 היו מסלולי גיוס נפרדים לעולים אתיופים, ורבים בקהילה סירבו לשתף פעולה עם גישה זו. הכוונה של מערכת הביטחון הייתה טובה, אך היישום בפועל היה שגוי. עד לשינוי שנעשה בזרועות הביטחון, ראינו רבים מבני העדה האתיופית מתגייסים לתפקידים משניים ולא מרכזיים במערכת הביטחון. קיבלתי דיווח על קריאות גזעניות כלפי לוחמים אתיופים. אותו חייל אתיופי שחווה גזענות איים על חברו באלימות, והמפקד נזף בשני החיילים. איני מתכוונת להישאר אדישה לאירוע זה, ואם יהיה צורך, אקח את הסיפור הזה עד הרמטכ"ל. אני מקבלת מקרים רבים של גזענות כלפי עולים אתיופים במערכות ביטחון שונות, ועלינו לוודא שמקרים אלו מטופלים בנחישות. באופן כללי, הטיפול בגזענות בצה"ל עובד מצוין, וזה צריך לחלחל לכל גופי הביטחון. סוגיה נוספת היא מיצוי זכויות לעולים אתיופים במסגרת השירות הביטחוני. הורים של חיילים אתיופים אינם יודעים או אינם מודעים לזכויות ילדיהם כאשר הם נפגעים, והמידע אינו נגיש מספיק לקהילה. כל אחד בצה"ל חייב לדעת למי לפנות בכל הקשור לכל ביטוי של גזענות בתוך צה"ל. חיילים אתיופים משוחררים זקוקים לעיתים להלוואות קטנות כדי להתחיל את חייהם, אך למשרד העלייה והקליטה אין קרן קטנה למתן הלוואות לעולים אתיופים. אנו עומדים בפני קיצוץ תקציבים של משרד החינוך לתוכניות לשילוב עולים אתיופים. מגזרים שלמים במדינה אינם חווים קיצוצים, אך את התקציב הדל של הקהילה האתיופית אסור לקצץ. לא ייתכן שמחלקת השיקום תתעלם מבני הקהילה האתיופית הפצועים.
סא"ל שוש גזיאל, אגף כוח אדם, צה"ל: "התוכנית המערכתית של צה"ל לשילוב עולים אתיופים עוסקת בשבירת חסמים, נגישות וקידום. אנו מתחילים את תהליך הליווי של גיוס עולים אתיופים כבר מכיתה י"ב כאשר הם מועמדים לשירות ביטחוני. על פי הנתונים שלנו, משרתים כיום בצה"ל 5,069 חיילים אתיופים, מתוכם 844 אנשי קבע, 369 קצינים, והיתר נגדים. בקרב מגויסים אתיופים בין יולי 25 למאי 26, 30% התגייסו ללחימה, 9% משרתים בתפקידים טכניים, 18% בתפקידים אדמיניסטרטיביים, בעוד שהאחוז הכללי של מגויסים הוא 10%. בצה"ל משרתים 626 אסירים אתיופים, המהווים 15% מהאסירים בבתי הכלא הצבאיים. בקרב ליקויי שירות, נפקדים וערקים, 29% הם אתיופים, בעוד שהנתון באוכלוסייה הכללית עומד על 10%. יש לנו 13% נשירה בקרב מגויסי מגזר אתיופי, נתון התואם את שיעור הנשירה הכללי בצה"ל העומד על 11%. רוב הנשירות בצה"ל מתרחשות בששת החודשים הראשונים לאחר הגיוס. אנו מבצעים הדרכות מפקדים בכל הדרגים ובכל מעגלי השירות."
אסתר, אמו של חייל משוחרר: "בני נמצא בטראומה מאז השחרור שלו מהגולני. לנו, במשפחה, אין את הכלים המתאימים לעזור לו. פניתי לשירותי הרווחה לדווח על בני, והם החלו בחקירה של יחידת המשפחה במקום לסייע ישירות לבני. אנחנו במגזר העולים האתיופים לא יודעים כיצד להתמודד כראוי עם פוסט-טראומה לאחר שחרור מצה"ל, והמידע אינו נגיש לנו מספיק."
סא"ל אוריאל זמיר, ראש מדור גיוס שירות סדיר, מיט"ב, צה"ל: "אנו מתחשבים מאוד בעולים אתיופים בשלב המבחנים הראשוניים כחלק מהצו הראשון, כולל ביצוע מבחנים באמהרית למי שזקוק לכך. מדי שנה, כ-2,547 עולים אתיופים מתגייסים לצה"ל מתוך כ-70-80 אלף מגויסים. כל שישה שבועות מתכנס פורום ייעודי שמטרתו לסייע לעולים אתיופים המשרתים בצה"ל. אנו מאפשרים מעברים בין תפקידים גם לאחר הגיוס, דבר שאינו קורה במגזרים אחרים בצה"ל. השנה, 21 חיילים אתיופים התקבלו למסלול קצונה ייעודי מתוך כ-350 הקצאות. אני מזמן כ-450 איש ביום ליום סיירות, מתוכם כ-120 עולים אתיופים. אנו מזמנים את כל העולים האתיופים הזכאים למבחנים פסיכומטריים נוספים. בשנת 2025, 199 חיילים אתיופים התגייסו לתפקידי לחימה, 55 למודיעין, 32 להדרכה והוראה, 42 לחיל האוויר, 23 לפרויקט ארגמן בחטיבת הקומנדו, 8 לדובר צה"ל, 4 לגלי צה"ל, 9 לחיל הים, 5 למצ"ח, ו-10 ללמ"ב. בנוסף, בשנת 2026, צפויות להתגייס 18 חיילות כמאבחנות פסיכומטריות."
סנ"צ אלי סנבטו, ראש המחלקה לקהילה אתיופית, משטרת ישראל: "יש לנו מעל 3.5% שוטרים מהמגזר האתיופי – נתון המהווה אחוז גבוה יותר ביחס לייצוג הציבור האתיופי בישראל. כיום משרתים 111 שוטרים בכל הדרגות במשטרת ישראל, המהווים 1.7% מכלל השוטרים. 92% מכלל השוטרים המשרתים שהם עולים אתיופים נמצאים בתפקידים מבצעיים."
סנ"צ קרן מלכי, ראש מדור נגדים ושירות חובה במשמר הגבול: "בשנת 2022 היו לנו 112 עולים אתיופים משרתים, ובשנת 2026 כבר יש 226 עולים אתיופים משרתים. יש ביקוש גבוה לשירות במשמר הגבול, ואנו גאים מאוד בגיוס הנרחב שיש לנו. בשנת 2026 ישנם 137 אנשי קבע, מתוכם 22 קצינים."
אסמרה אקלה, ראש המטה לשילוב עולים אתיופים, משרד ראש הממשלה: "התקציב המוקצה למשרד החינוך לשילוב עולים אתיופים עומד על 102 מיליון שקלים בתקציב הדו-שנתי הנוכחי." רונית, מחלקת שיקום: "אנו נמצאים בתהליך גיוס אנשים במגוון רחב של שפות, והם יוכלו לספק סיוע ייחודי למשפחות מושפעות דוברי שפות זרות."
יצחק אוחנה, סמנכ"ל משרד העלייה והקליטה: "על פי נתונים עדכניים, אנו מספקים תמיכה תקציבית ל-1,100 חיילים אתיופים המשרתים בצה"ל. תמיכה זו ניתנת אוטומטית לחיילים אתיופים המשרתים בצה"ל שעלו לישראל ב-15 השנים האחרונות. מעבר לכך, אנו מספקים מענקים לחיילים בודדים זכאים מכלל הקהילות. אנו הופכים את כל המידע לנגיש בכנסים לשחרור. אנו עובדים עם מאגר הנתונים של עולים אתיופים משוחררים ומבטיחים שכל אדם מקבל את הסיוע וההכוונה הנדרשים לאחר השחרור."
דליה ינקו, ראש המחלקה הביטחונית-חברתית, משרד הביטחון: "אני בדרכי ליום משפחות של מגויסים מהקהילה האתיופית, והוריהם נרגשים מאוד לקראת היום הזה. כל ביטוי של גזענות בצה"ל חייב להיות מטופל בצורה היעילה ביותר, וזה חל על כל ביטויי הגזענות כלפי כלל האוכלוסיות הפגיעות בצה"ל. יש להעניק הדרכות למפקדים לטיפול בביטויי גזענות בתוך המערכת הצבאית. מפקדים מתחלפים מדי שנה, וכל מפקד בצה"ל חייב להיות מודע וער לביטויי גזענות ביחידתו. צה"ל מספק תקציבים למאבק בגזענות, וזה חלק מהתוכנית הכוללת של צה"ל. תוכניות קדם-צבאיות ממומנות על ידי משרד הביטחון ומשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, ועליהן גם לדאוג למניעת גזענות, בין היתר."
יו"ר הוועדה בפועל, ח"כ פנינה תמנו, סיכמה את הדיון:
"אני מבקשת שכל גופי הביטחון יספקו לנו נתונים מלאים בכתב. מכל הנתונים שייאספו, נבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להכין עבורנו מסמך מובנה ומרוכז להבנת המגמות לעומק. אנו רוצים לראות שינוי ברמת המאקרו בגיוס עולים אתיופים לכלל גופי הביטחון. אני מבקשת לקבל את התוכנית המפורטת של צה"ל לשילוב עולים אתיופים בצבא. אני מודאגת מאוד ממספר האסירים האתיופים ומבקשת מצה"ל לבחון זאת לעומק. הוועדה מבקשת לקדם שוויון בצה"ל ולהנגיש את הדיווח במקרי גזענות. הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לספק נתונים על התקציב המוקצה להכנה לצה"ל, הן בתנועות נוער והן בתוכניות קדם-צבאיות. אני מבקשת מכל גופי הביטחון לקדם תפקידי קצונה לבני העדה האתיופית. הוועדה מנחה את משרד העלייה והקליטה לבחון הקמת קרן סיוע להלוואות לחיילים עולים משוחררים. הוועדה מבקשת להקים תוכניות קטנות להנגשת זכויות חיילים משוחררים הן באמהרית והן בעברית."