מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והצעת חוק להפרדה בין פרקליטות המדינה לבין משרד היועץ המשפטי לממשלה

בישיבתה ביום רביעי, מליאת הכנסת הצביעה בעד אישור בקריאה טרומית של הצעת חוק לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה, שיזמו חברי הכנסת שמחה רוטמן, אוהד טל ומיכל וולדיגר (הציונות הדתית). בהצבעה תמכו 59 חברי כנסת, לעומת 44 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בה.
 
מוצע להסדיר מחדש את מבנה הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות בישראל על ידי פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים נפרדים – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ונציג המדינה בהליכים משפטיים. הצעת החוק מציעה גם דרכים לקביעת מינוי, כישורי כשירות, משך כהונה וסמכויות של כל אחד מבעלי התפקידים, תוך הבטחת עצמאותם המקצועית מצד אחד ופיקוח אדמיניסטרטיבי תקין מצד שני.
 
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מטרת יעד זה היא להסדיר מחדש את מבנה הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות במדינת ישראל על ידי פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים נפרדים – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ונציג המדינה בבית המשפט.
 
"הצורך בהפרדה זו נובע מקונפליקטים מוסדיים ומובנים של ניגוד עניינים בין תפקידים אלה. היועץ המשפטי לממשלה, מטבע תפקידו, אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה לממש את מדיניותה במסגרת החוק. תפקיד זה מחייב עבודה צמודה עם שרי הממשלה ויצירת יחסי אמון עמם. לצד זאת, בתפקידו כראש הפרקליטות, הוא נקרא לקבל החלטות בנוגע לחקירה והעמדה לדין של אנשים החשודים בביצוע עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור – ובכך נוצר ניגוד עניינים מובנה.
 
"בנוסף, קיים ניגוד עניינים בין ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים לבין ייצוג המדינה בהליכים פליליים. בעוד שבהליכים אזרחיים ומנהליים, היועץ המשפטי לממשלה מייצג את האינטרסים הספציפיים של הממשלה הנבחרת, בהליכים פליליים עליו לייצג את האינטרסים של הציבור הרחב, ללא משוא פנים וללא קשר לעמדת הממשלה."
 
עוד ביום רביעי, הכנסת הצביעה בעד אישור בקריאה טרומית של הצעת חוק פרקליט המדינה, התשפ"ב, שיזם חבר הכנסת חנוך מילביצקי (ליכוד), אליה צורפו הצעת חוק שיזם חבר הכנסת יצחק קרוייזר (עוצמה יהודית) והצעת חוק שיזם חבר הכנסת אריאל קלנר (ליכוד). בהצבעה תמכו 56 חברי כנסת, לעומת 43 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בה.
 
מוצע להפריד בין מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה לבין מוסד התביעה הפלילית. בהתאם, מוצע למנות פרקליט מדינה שיהיה מוסמך לנהל את ההליכים הפליליים במדינת ישראל. פרקליט המדינה ימונה על ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט ובכפוף לתנאי כשירות מוצעים.
 
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מטרתה העיקרית של הצעת חוק זו היא להבטיח את עצמאותו המלאה של התביעה הפלילית כמוסד מעין-שיפוטי החף משיקולים מוסדיים בלתי רלוונטיים. בכך, מבקשת הצעת חוק זו להבטיח את אמון הציבור המרבי במוסד התביעה הפלילית.
 
"מאחר שמוסד הייעוץ המשפטי לממשלה אחראי, מכוח תפקידו, לאינטרסים נוספים מלבד אלה של התביעה הפלילית, מבקשת הצעת חוק זו להפריד בין מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה לבין מוסד הפרקליטות. הצעת חוק זו מבקשת גם להכיר בהתמחות הייחודית הנדרשת מפרקליט מדינה ולקבוע תנאי כשירות בהתאם."
​