ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי פוגל (עוצמה יהודית), התכנסה ביום שני והצביעה על אישור לקריאה ראשונה של שני חוקים שכותרתם "חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים)". הדיון שהתקיים ביום שני היה דיון נוסף (חלקו מסווג) על החוקים, לאחר שבדיון הקודם אושרו לקריאה ראשונה למרות התנגדות הייעוץ המשפטי של הוועדה. חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג-2023, שיזמה ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), וחוק נוסף שיזמו חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יוגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר (ישראל ביתנו) אושרו לקריאה ראשונה בוועדה, אך לא אוחדו.
הסברי החוק קובעים כי מטרתו היא לצמצם את הטרור וליצור הרתעה משמעותית. מוצע כי מחבל שהורשע ברצח ממניע גזעני או עוינות כלפי אוכלוסייה, ובתנאים בהם המעשה בוצע במטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומה הלאומית של העם היהודי בארצו, ייגזר עליו עונש מוות חובה. זאת, ללא אופציה או שיקול דעת [שיפוטי]. בנוסף, החוק מציע כי ניתן יהיה לגזור עונש מוות בדעת רוב, וכי העונש שנגזר על אדם שניתן לו גזר דין סופי לא ניתן יהיה להקל בו.
עו"ד עידו בן-יצחק, סגן היועץ המשפטי של הוועדה, הציג עמדה בנוגע לסוגיות השונות בחוק והקשיים שהן מציבות. בין היתר, הוא התייחס לחוסר היכולת לתקן את ההליך המשפטי לאחר ביצוע גזר הדין, ולכך שהחוק לא רק שאינו מציע רף הוכחות גבוה יותר, אלא מציע להפוך את העונש לחובה, ללא שיקול דעת, ומציע לקבוע כי הרכב השופטים יוכל להטיל את העונש בדעת רוב ולא פה אחד. עו"ד בן-יצחק אמר בסיכום כי אם הוועדה תחליט לקדם את החוק, יש להבהיר את נוסח הסעיף הראשון, המתקן את חוק העונשין, להשמיט את הסוף המתייחס ל"פגיעה בתקומה הלאומית של העם היהודי בארצו", ולכלול בו הוראות להגברת דרישות הראיות המאפשרות הטלת עונש מוות. באשר לסעיף השני, הוא ציין כי קיימת קושי בשתי התיקונים המוצעים בו, ואמר כי ההמלצה לוועדה היא שלא לאשר אותו.
גל הירש, מתאם החטופים והנעדרים במשרד ראש הממשלה, אמר שבדיון הקודם הביע התנגדות נחרצת אף לעצם קיום הדיון, ועיסוק בנושא זה, בשל הסכנה הברורה שנשקפה לחטופים החיים. "מאחר שהחטופים החיים נמצאים כאן [בישראל], ההתנגדות שהעליתי בדיון הקודם הפכה למיותרת", אמר. הירש אמר כי ראש הממשלה תומך בחוק. "אני רואה בחוק זה כלי בארגז הכלים שמאפשר לנו [לנהל] את המלחמה בטרור ולשחרר את החטופים", אמר. הירש ביקש כי למתאם החטופים והנעדרים ולשירותי הביטחון יהיה את הזכות לפנות לבית המשפט ולהגיש בפניהם דוח מסווג לפני מתן פסק הדין.
השר לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) אמר בתגובה כי לא יהיה שיקול דעת בחוק זה. "הדוקטרינה השתנתה. כולם מודים שחוק עונש מוות למחבלים יכול להרתיע, וברגע שנותנים שיקול דעת, ממעטים את האפקט ההרתעתי. אני רוצה שהמוטיבציה שלהם לחטוף תיעלם, וברגע שמחבל שרצח יודע שהוא נופל תחת חוק עונש מוות, לא תהיה כאן שאלה ודיון, וזה משקף את השינוי בדוקטרינת הביטחון של מדינת ישראל. שכל מחבל שיוצא לרצוח ידע שהוא יכול לצפות לעונש אחד – עונש מוות."
ח"כ סון הר מלך, שיזמה את אחד החוקים, אמרה כי המתאר המוצע בדיון מעביר מסר נורא, כי האויב יודע לקרוא חוקים וינצל זאת. "בכל מקרה, המוטיבציה של השופטים היום אינה גבוהה מספיק כדי להגיע להליך שמסתיים בעונש מוות. החקיקה צריכה להיות ברורה וחד משמעית. מחבל מת לא יחזור לטרור ולמעגל הדמים, ובטח שלא ישוחרר בעסקת מחבלים", אמרה.
ח"כ פורר, שיזם את אחד החוקים, אמר כי זו אינה חקיקה [שמבוססת על] נקמה, אלא על הרתעה ועונש. "חקיקה זו נחוצה לביטחון מדינת ישראל. זה אינו אירוע פופוליסטי, ואני מקדם את החוק הזה מאז 2016", אמר.
ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר כי הדיון על חוק זה לא היה צריך להתקיים בוועדה. "אני מתנגד לחוק, אשר הולך לקיצוניות הגבוהה ביותר בכל מובן, מעבר להתנגדות העקרונית שלי לעונש מוות. חוק זה אינו הולם את ספר החוקים במדינה יהודית ודמוקרטית", אמר.
השר לפיתוח הנגב, הגליל והרשות הלאומית לבטחון פנים ח"כ יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) אמר כי החוק צריך להיות ברור – שהעונש אינו בחירת השופט. "יש אשם או חף מפשע. אם נמצא אשם, אז זה הוצאה להורג אוטומטית. אלו שרוצחים אותנו ידעו שנשיב להם. איני חושש מהמילה נקמה. זהו ערך חשוב מאוד", אמר.
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל אמר בסיכום כי התפיסה שליוותה אותנו זמן רב קרסה ונעלמה. "כאשר נפעיל עונש מוות, העולם יהיה נקי ובטוח יותר. זה לא ימנע את האחרון של המחבלים [מלפעול], אך גם אם זה יציל את חייו של יהודי אחד, החוק שווה את זה. ונאמר נכון שמחבל מת לא ישוחרר, לא בעסקה ולא בדרך אחרת", אמר ח"כ פוגל.
לאחר הצבעה ודחיית הצעות לדיון מחודש, הוועדה הצביעה על אישור החוקים לקריאה ראשונה והם יועברו להמשך דיון בכנסת.
הודעת כנסת • 3 בנובמבר 2025