מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 11 ביוני 2026
ירושלים, 11 ביוני 2026 (TPS-IL) – הכנסת אישרה בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי חוק לשינוי מבנה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), המעביר את הפיקוח על התנהלות שוטרים לקויה ממשרד המשנה לפרקליט המדינה לידי משרד המשפטים.
החקיקה עברה בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 43 תומכים מול 39 מתנגדים, ונחשבת לחלק מהחקיקה הרחבה של הממשלה בנוגע לרפורמה המשפטית.
החוק מוציא את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), יחידת משמעת הפנים של ישראל האחראית לחקירת טענות להתנהלות שוטרים לקויה, ממשרד המשנה לפרקליט המדינה, רשות התביעה הציבורית המרכזית של ישראל.
הוא קובע את מח"ש כגוף עצמאי במסגרת משרד המשפטים, עם תקציב משלו וסמכויות מורחבות לחקירה ולהמלצות תביעה במקרים הכוללים שוטרים, תוך שמירה על כפיפות להנחיות המשפטיות הכלליות של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליט המדינה.
החקיקה, ביוזמת חבר הכנסת מטעם הליכוד, משה סעדה, בכיר לשעבר במחלקה, מציגה תהליך חדש למינוי מנהל מח"ש באמצעות ועדה ייעודית לבחירה, ומקימה פקיד תיאום האחראי על יישוב סכסוכים בין מח"ש לרשויות חקירה או תביעה אחרות, כולל סמכות בנסיבות מסוימות להעביר תיקים בין גופים.
החוק מעביר גם סמכויות מסוימות של החלטות תביעה המוחזקות כעת בידי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה בתיקים המטופלים על ידי מח"ש, לידי מנהל המחלקה. ערעורים על החלטות לסגירת תיקים יידונו על ידי פקיד התיאום החדש.
תומכי החוק טוענים כי השינויים יחזקו את האחריותיות ויטפלו בכשלים מבניים ארוכי שנים.
"היום אנחנו עושים רפורמה", אמר סעדה לאחר ההצבעה. "זהו יום טוב לכל עם ישראל, בו אנו מתקנים את מערכת אכיפת החוק. לא יהיו יותר פושעים בשירות החוק, לא יהיו אנשים מעל החוק. במדינת ישראל, כולם יהיו שווים בפני החוק".
סעדה טען כי המערכת הנוכחית אינה מתפקדת ו"סטתה מדרכה המוסרית", והוסיף כי הרפורמה "תשיב את אמון הציבור במערכת המשפט".
הסבר החוק מצטט דוחות של מבקר המדינה, הסנגוריה הציבורית וצוות ממשלתי שזיהו ליקויים בטיפול במקרי התנהלות שוטרים לקויה. לדברי תומכי ההצעה, הכפיפות הקודמת של מח"ש למשרד המשנה לפרקליט המדינה יצרה קשיים מבניים בשל יחסי העבודה הקרובים בין תובעים ושוטרים.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בירך גם הוא על החקיקה, ותיאר אותה כרפורמה דמוקרטית ושיבח את סעדה על קידומה בכנסת.
תגובות פוליטיות
מתנגדי החוק, לעומת זאת, מזהירים כי החוק עלול לפוליטיזציה של חקירות הכוללות שוטרים ולהחליש את הפיקוח העצמאי על אכיפת החוק.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתחה ביקורת חוזרת ונשנית על החקיקה, וטענה כי היא תשים את גופי אכיפת החוק תחת השפעה פוליטית גדולה יותר.
"במקום אכיפת חוק עצמאית, נקבל אכיפת חוק המושפעת באופן משמעותי מאינטרסים פוליטיים וצרכים של הממשלה המכהנת והשרים עצמם", אמרה בהרב-מיארה בכנס משפטי שנערך לאחרונה.
היא הזהירה כי השפעה פוליטית מוגברת על הנהגת המחלקה עלולה להרתיע חקירות הכוללות פקידים ממשלתיים ומקורביהם, תוך הגברת הסיכון לאכיפה סלקטיבית.
פרקליט המדינה, עמית איסמן, הביע דאגה דומה כי הרפורמה עלולה לערער את העצמאות המקצועית של המחלקה ואת יכולתה להתנגד ללחצים פוליטיים.
מתנגדים ציינו כי יעתרו לבג"ץ, בית המשפט העליון של ישראל, כדי לבטל את החוק החדש.
הממשלה קידמה מספר הצעות חוק בשנים האחרונות, כולל שינויים בהליך מינוי שופטים, הצעה המאפשרת לכנסת לעקוף פסיקות מסוימות של בית המשפט העליון, הגבלות על שימוש בית המשפט בדוקטרינת הסבירות, ושינויים בהליך מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה.
תומכים אומרים שהם רוצים לסיים שנים של "התערבות שיפוטית", בעוד מבקרים מתארים את ההצעות כפוגעות בעצמאות השיפוטית.
