ועדת הביטחון הלאומי קיימה ביום שלישי דיון בנושא אכיפת תקנות הרעש במסגדים בישראל ובאיו״ש.
על פי נתוני משטרת ישראל לשנת 2025, נרשמה עלייה דרמטית וחסרת תקדים במאבק בהפרעות רעש ממסגדים ב"ישראל הקטנה", עם עלייה של 1,200% באכיפה, הסרת רמקולים והטלת קנסות. לעומת זאת, באיו״ש המצב נותר ללא שינוי, ללא אכיפה למרות מאמצי המנהל האזרחי לקידום חקיקה דומה לזו שב"ישראל הקטנה".
יו״ר הוועדה, ח״כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), אמר כי אין להמעיט בנזק הנגרם מהרעש. לדבריו, הוא גורם לבעיות בריאותיות, פסיכולוגיות וכלכליות. "באיו״ש הנושא מורכב יותר, מכיוון שהמשטרה אינה מוסמכת לפעול, וצה״ל לא תמיד מחזיק בכוח הנדרש לכך", אמר, והגדיר את הרעש ממסגדים כ"מטרד בלתי נסבל שאסור שימשיך".
ח״כ עמית הלוי (הליכוד) אמרה: "זוהי כפייה בלתי נסבלת שהג'יהאד הרדיקלי מבקש להטיל על המרחב הציבורי. כיום הזכויות אינן מאוזנות. איני נגד מחשבה דתית וחופש דת, אבל לא כזו שמבקשת לכפות את עצמה עליי".
ח״כ אליהו ריביבו (הליכוד) אמר: "הזכות למחאה דתית חופשית היא קדושה וטהורה, וחובה לאפשר אותה, אך רק במסגרת האמונה, ולא כזרז לפגיעה באלו שאינם חולקים את אותה דת ואמונה".
גורם בצה"ל הסביר כי סוגיות סביבתיות באזורים א' וב' ביהודה ושומרון הועברו לסמכות הרשות הפלסטינית לאחר הסכמי אוסלו. "אכיפה יכולה להתבצע רק במקרים חריגים, כגון כאשר הסדר הציבורי או ביטחון יישובים ישראליים או בסיסי צה"ל סמוכים נמצאים בסיכון", אמרה. "החלטת קבינט מאפשרת אכיפה באזור ב' ללא צורך בהתייעצות בכל פעם עם הדרג המדיני, אך באזור א' עדיין נדרשת החלטת הדרג המדיני לכל פעולת אכיפה ספציפית".
נציגי המנהל האזרחי טענו כי רוב הבעיות נפתרות באמצעות דיאלוג, גם אם התהליך עשוי להיות ארוך. לב שטרנין, מתאם בכיר לתכנון סביבתי במנהל האזרחי, ציין כי במקרה של תלונות חוזרות על רעש ממסגד, המנהל יבקש מיחידת האכיפה לנקוט בצעדים הנדרשים על בסיס דו"ח מקצועי. כשנשאל על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, כמה פעולות כאלה בוצעו בעשור האחרון נגד מסגדים שהפרו את "הסכם הכבוד", השיב שטרנין: "איני מודע לאף אחת מהן". גורם בצה"ל מסר כי הצבא סגר זמנית מסגד במערת המכפלה בחברון עקב הפרה.
גורם במשטרה ציין כי במחוז יהודה ושומרון (מחוז ש"י) למשטרה אין סמכות אכיפה. גורם משטרתי נוסף פירט את התקנות והנהלים לטיפול בהפרעות רעש, המאפשרים למשטרה לטפל בנושא, והוסיף: "פנינו ליועץ המשפטי ליהודה ושומרון כדי לבסס בסיס פעולה באזורים א' וב', ואתמול קיבלנו עמדה שיש דרך לפעול באזורים אלו".
רועי גוטליב, ראש המחלקה למניעת חשיפה לרעש במשרד להגנת הסביבה, טען כי החקיקה הקיימת מספקת, ומקומות פולחן אינם פטורים מהתקנות. חלק מהמסגדים משתפים פעולה, בעוד שאחרים לא, וברוב המקרים הטיפול נעשה דרך משרד הפנים. במקרה של חוסר שיתוף פעולה מצד מסגדים, מוטלים קנסות, ואם ההפרה חוזרת, הציוד מוחרם. "אין לנו סמכות ביהודה ושומרון", אמר.
גורם במשרד הפנים, ליאור שחר, אמר: "המשרד מעסיק 300 אימאמים. אנו יודעים לעבוד איתם, ובדרך כלל מצליחים ליצור פתרונות משותפים ויצירתיים, כמו מערכת כריזה משותפת, ואנו מבטיחים עמידה בתקנות הרעש. לא הכל מושלם, אך היכן שאנו יכולים, אנו מבטיחים שהם פועלים על פי החוק".
גורם בכיר נוסף במשטרה מסר כי מתקיימות פעולות אכיפה. בשנת 2025 התקבלו 1,920 תלונות על רעש ממסגדים, ו-193 קנסות הוטלו. "יש תהליך מובנה שמתחיל בדיאלוג ומודעות, הסכמים, מערכות טכנולוגיות לבקרת עוצמת הרעש, וקנסות. אם זה לא עובד, אנו עוברים לחקירה במטרה להגיש כתב אישום", אמר.
נציג ארגון "ערים בישראל" דן בבעיה בלוד. "התושבים נמאס להם מהמטרד הזה. יש זכות בסיסית לאזרחים ישראלים לחיות חיים נורמליים, והיא מופרת", אמר. "יש אכיפה מוגבלת. היכן בתי המשפט במקרה זה?".
תושבת השומרון, מוריה מיכאלי, שהיא חלק מקבוצת נשים שהחלה לצפות בגבול לאורך קו התפר לאחר טבח ה-7 באוקטובר, אמרה: "יש חוסר משילות ביהודה ושומרון בנוגע לרעש ממסגדים, וכן שריפות, והאכיפה אינה עקבית. אני מקווה שצה"ל והמנהל האזרחי ישמעו אותנו גם כן. מדינות רבות מגבילות מסגדים, ואין סיבה שזה לא יהיה המצב גם בישראל".
שי גליק, מנכ"ל עמותת "בצלמו", אמר: "המשטרה אינה נכנסת למסגדים מסוימים של התנועה האסלאמית, וזה יוצר רושם שהם מחוץ לתחום. זה לא יכול להיות, והמציאות חייבת להשתנות".
ניצב (בדימוס) משה ברקת, יועץ לוועדה, אמר: "המצב ביהודה ושומרון בעייתי ומורכב, כי בסופו של דבר מדובר בדיאלוג. אני מקווה שיהיה פריצת דרך שתאפשר לכוחות להיכנס. אם יינקטו צעדים מנהליים וסנקציות כלכליות נגד האימאמים הללו, אני מאמין שזה יביא לתוצאות".
לסיכום הדיון, יו"ר הוועדה ח"כ פוגל אמר כי אין מדובר במלחמת דת, אלא בעניין של זכות לאיכות חיים ובריאות. "אני מתכוון לספק כלים חקיקתיים שאני מקדם. הקנסות יהיו גבוהים. את אלו שלא ישלמו, נתפוס את ציודם, ואם זה לא יעזור, נסגור את המסגד. אם זה יימשך, נפטר את האימאם, ואם יהיה צורך, נעצור את מי שצריך כדי להבטיח שהזכות לחיות בתנאים נורמליים תישמר", אמר.