מאת איתן אלחדז-ברק • 28 ביוני 2026
ירושלים, 28 ביוני 2026 (TPS-IL) — ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון פה אחד הכרה רשמית ברצח העם הארמני, כאשר שר החוץ גדעון סער הציג את המהלך כחובה מוסרית שהתעכבה זמן רב – אף שחברי הקהילה הארמנית בישראל קיבלו את הבשורה בתערובת של הקלה וסקפטיות.
"לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון", אמר סער לקבינט. "זוהי חובה מוסרית והיסטורית. העובדה שטורקיה מקדמת נרטיבים שקריים נגד ישראל אינה מעניקה לה חסינות מהאמת ההיסטורית."
סער הקפיד להרחיק את המהלך מהקרע המעמיק של ישראל עם אנקרה. "אין זו 'פעולת תגמול' נגד העוינות הגלויה והרטוריקה הנוראה של טורקיה תחת ארדואן כלפי ישראל", אמר. "אבל הגיעה העת שישראל, כמדינה יהודית, תמסד עמדה זו."
טורקיה, כיורשת האימפריה העות'מאנית שביצעה את הטבח והגירוש השיטתיים של הארמנים בין השנים 1915 ל-1923 – שבהם נספו כ-1.5 מיליון בני אדם – דוחה בתוקף את ההגדרה כרצח עם. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לפרובוקציות טורקיות אחרונות כשכינה את ארדואן "עריץ אנטישמי המבצע רצח עם נגד הכורדים, תומך בארגון הטרור חמאס, מדכא את עמו וכלא מתנגדים פוליטיים."
ישראל מצטרפת ל-32 מדינות המכירות רשמית ברצח העם, בהן צרפת, גרמניה, רוסיה, הוותיקן וארצות הברית.
'שמחה מהולה בעצב'
"הרגשות שלנו חלוקים מאוד", אמרה כריסטינה מובססיאן, יו"ר איגוד הארמנים בישראל. "מצד אחד, הגיע הזמן – זו הכרה היסטורית והיא סוף סוף מתרחשת. מצד שני, זה עצוב ודי ציני. האם הממשלה חיכתה שיחסיה עם טורקיה ייהרסו לחלוטין לפני שהשתמשה בטרגדיה שלנו ככלי פוליטי? למרות דברי שר החוץ, התזמון מעלה שאלות. ובכל זאת, הקהילה אסירת תודה."
סרופ סהגיאן, פעיל ותיק ששימש במשך שנים כדובר הרובע הארמני בירושלים, עקב מקרוב אחר מאמצי השדולה שנמשכו עשורים.
"אנחנו רודפים אחרי ההכרה הזו לא פחות מ-26 שנים", אמר סהגיאן ל-TPS-IL. "אני זוכר היטב איך יוסי שריד ז"ל, שהיה אז שר החינוך, הגיע לרובע הארמני ביום הזיכרון לרצח העם והתחייב שישראל תכיר בו רשמית. מאז חלפו 26 שנים – של הבטחות ואכזבות."
"הנושא עלה וירד משולחן הכנסת כמו מדחום של יחסים דיפלומטיים", הוסיף. "כאשר היחסים עם אנקרה היו טובים, הנושא נקבר. ברגע שהיה עימות, הוא צף מחדש. אבל היום, כשההחלטה עוברת פה אחד בקבינט, המעמד משתנה לחלוטין."
סהגיאן הדגיש גם פרדוקס שאינו מוכר היטב מחוץ לקהילה: הפזורה הארמנית העולמית המונה כ-7 עד 8 מיליון בני אדם – רוב העם הארמני – אינה תמיד חולקת את סדרי העדיפויות של 3 מיליון התושבים החיים ברפובליקה של ארמניה עצמה.
"הארמנים בתפוצות הם הקורבנות המיידיים של רצח העם – צאצאיהם של אלה שנרצחו וגורשו. עבורנו, ההכרה המוסרית היא הכל", אמר. "לעומת זאת, הממשלה בירוואן מנסה לנרמל יחסים עם טורקיה ואזרבייג'ן כדי למנוע את המלחמה הבאה. הם מחפשים הישרדות פיזית; אנחנו מחפשים צדק היסטורי."
הקהילה הארמנית בישראל מונה כמה אלפי בני אדם: כ-2,000 עד 2,500 תושבי קבע ברובע הארמני בעיר העתיקה, ועוד 5,000 עד 6,000 שהגיעו מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 והם אזרחי ישראל. ערב ההצבעה, הפטריארכיה הארמנית שלחה מכתב הערכה רשמי לסער.
"אחרי כל כך הרבה שנים בחזית, הצדק סוף סוף נראה לעין – ולא רק נעשה", אמר סהגיאן.
