הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, בראשות ח"כ עטי יחיא (ליכוד), ערכה ביום שלישי סיור בנמל התעופה בן גוריון לבחינת תהליך הקליטה והרישום של עובדים זרים המגיעים לישראל.
נציגי מעסיקים ביקשו חלל מתאים לעובדים זרים עד לסיום התהליך הארוך בנמל התעופה, אך לא הגיעו להסכמות עם רשות שדות התעופה. כתוצאא לכך, קראה ח"כ עטי לזרז את תהליך ביקורת הגבולות, לרבות הליך טביעת האצבעות הנדרש מעובדים זרים, באמצעות חיזוק פקחי ביקורת הגבולות של רשות האוכלוסין וההגירה – בין היתר באמצעות הסכמי שכר וגיוס פקחים חדשים, תהליך שהוועדה מקדמת מול משרד האוצר.
ח"כ עטי ביקשה גם לקצר את תהליך חתימת החוזים והמסמכים הנחוצים במדינות המוצא של העובדים, על מנת לצמצם בירוקרטיה הן למעסיקים והן לעובדים, ולבטל את הצורך בתחנות קליטה ורישום בנמל התעופה בן גוריון – צעד הדורש גם שיפור של מערכת המחשוב של רשות האוכלוסין וההגירה והקצאת תקציב.
"אנו זקוקים לעובדים זרים בתעשייה, בבנייה, בסיעוד ובחקלאות. אנו נואשים להם", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ עטי.
על פי נתונים מרשות האוכלוסין וההגירה, מתחילת שנת 2025 הגיעו לישראל כ-30,000 עובדים זרים לעבודה במגוון מגזרים. בנמל התעופה, יו"ר הוועדה ח"כ עטי חזתה בקליטתם של אנשים מסרי לנקה ותאילנד המיועדים לעבודה בשיפוצים.
שמוליק אמסלם, ראש חטיבת שירותי נוסעים ברשות שדות התעופה, אמר: "נמל התעופה בן גוריון מטפל כיום ביותר מ-70,000 נוסעים ביום, עם קיבולת של 120,000. התשתית מיועדת למעבר נוסעים – לא למרכז גיוס. התאגידים מחלקים כרטיסי סים ונעליים. זה לא תהליך שמתאים לנמל תעופה. אין לנו מקום לכך". נציגי רשות שדות התעופה הציגו תמונות להמחשת דבריו. מעסיקי עובדים זרים דחו טענות אלו, ואמרו כי רוב הלוגיסטיקה מטופלת מראש או לאחר פיזור העובדים בישראל. דברים כמו פתיחת חשבונות בנק או חתימה על הצהרות בריאות נעשים רק במהלך 3 עד 4 השעות שהעובדים הזרים ממתינים בטרמינל עד שכולם עוברים עיבוד, לדבריהם.
נציג של חברת נדל"ן אמר: "אתמול הגיעו חמישה עובדים מסין, וזה לקח חמש שעות [עד שכולם עברו עיבוד]". מנהל נמל התעופה בן גוריון, אודי בר-עוז, אמר: "זה לא אמור לקרות". משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אמר: "היום יש יותר עיכובים מאשר בעבר, בעיקר עקב מחסור בכוח אדם בביקורת הגבולות. ברגע שנפתור את סוגיית הסכמי השכר, זה ייראה אחרת".
נציג של חברה המספקת עובדים זרים לתעשיית הבנייה הישראלית אמר: "ביום טוב, אנו מעבדים 150 עובדים זרים ב-24 שעות בנמל התעופה. קבלת הפנים שהם זוכים לה היא מבישה". לדבריו, העיכובים נובעים בעיקר מהליכים ביומטריים ופקחי גבולות.
בר-עוז אמר: "נמל תעופה הוא מרכז לנוסעים נכנסים ויוצאים, כבודה ומטוסים. כל קבוצה שמגיעה – ברקע, ספורט, תיירות – נאספת על ידי המארגן שלה ומטופלת במקום אחר. הקבוצה היחידה שנשארת כאן להליכים ממושכים היא עובדים זרים".
גבי בורנשטיין, מנכ"ל "יזמי חולצה כחולה", חברת תיווך פרטית להבאת כוח אדם זר לחקלאות, ביקש מרשות שדות התעופה לאפשר לנציגים לפגוש את העובדים מיד עם יציאתם מגשר המטוס, כדי שלא ילכו לאיבוד. "אם תאפשרו לנציג שלנו לפגוש אותם מיד כשיצאו מגשר המטוס, זה יקצר את הזמן בחצי", אמר. בורנשטיין ביקש גם להגדיל את מספר הפקחים בזמן הגעתם של כמויות גדולות של עובדים זרים.
שירלי רייזן, מנהלת אגף הסכמים בילטרליים ברשות האוכלוסין וההגירה, הציעה לעבור לחתימות דיגיטליות מרחוק כדי לקצר את זמן העיבוד.
לגבי קבלת הפנים של העובדים בגשר המטוס, אמר אמסלם: "רק 30% מהמטוסים מחוברים לגשרי מטוס. הגישו בקשה מטעם מארגנים, לא תאגידים – איננו יכולים להתמודד עם 100 תאגידים – ואנו נשקול זאת".
בר-עוז אמר: "איני יכול להעניק אישור קבוע בסיטונאות מכיוון שאני אחראי על כל מי שנכנס למרחב האווירי. אלו שיש להם אישורים כאלה עלולים לנצל אותם לרעה – והיו מקרים. עלינו לשפר את התהליך מבלי לאפשר לנציגים להיכנס".
נציגי מעסיקים ביקשו חלל ייעודי לרישום וקליטת עובדים, שכן הם ממתינים כעת מספר שעות. בקשתם להשתמש בגלריה בטרמינל נדחתה על ידי בר-עוז. "הגלריה היא חלק מתכנון הטרמינל, ולא אסגור אותה עבור עובדים זרים, חשובים ככל שיהיו. היא גם חלק מאזורי הבטיחות ובריחת החירום", הסביר.
החלק השני של הסיור החל באירוע חריג, כאשר אדם עם היסטוריה פסיכוטית שהוחזק במתקן הכליאה "יהלום" בנמל התעופה החל להתנהג באופן אלים ליד חברי הוועדה והצוות. נציג רשות האוכלוסין וההגירה אמר: "אני חושש לחייכם. הוא פועל באלימות".
בעקבות האירוע, המשתתפים בסיור הוצאו מאולם הכליאה, בו מוחזקים אנשים שסורבה כניסתם לישראל, או ממתינים לגירוש.
ח"כ עטי הביעה תמיכה באנשי ביקורת הגבולות ואמרה: "כל מי שלא אמור להיות בישראל – לא יהיה כאן".
כמה דקות לאחר מכן, הגיעו חמישה עצורים מהצידון האחרון לכיוון עזה שנתפס על ידי ישראל. הפעילים היו בישראל יומיים, נשלחו לכלא גבעון, ואז למתקן הכליאה, לקראת גירושם.
פקיד ברשות האוכלוסין וההגירה סיפר לחברי הוועדה על אנשים "חריגים" שהוחזקו במתקן: "היו שם אנשים עם תסמונת ירושלים, כמו האיש שראינו זה עתה, אחד שאמר 'באתי לעשות שלום בעזה', ואחר שאמר 'אני כאן לפגוש את ראש הממשלה. הוא מחכה לי'".
מנהל מתקן הכליאה אמר כי כל העצורים זוכים לזכויות מלאות – החל מצרכים בסיסיים ועד לטיפול רפואי ועבודה סוציאלית – ונעשים מאמצים להקדים את טיסותיהם, לעיתים אף על חשבון המדינה ועם ליווי יקר בעת הצורך.
לפי רשות האוכלוסין וההגירה, מדי יום, פקחי גבולות מעבירים מאות נוסעים לחקירה כאשר עולים חשדות. חלקם משוחררים לאחר ההליך, אך בימים מסוימים, מסורבת כניסתם של שלושה נוסעים, ובימים אחרים, עשויים להיות מסורבים 50–70 אנשים. ביום הסיור, עד שעות הצהריים, נתפסו שני מנסים להסתנן מגאורגיה.
הודעת הכנסת • 30 ביולי 2025