ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), קיימה ביום ראשון דיון בנושא מניעת התאבדויות בצה"ל.
הוצגו מסקנות ועדת אלמוז, שבדקה את התמיכה במשפחות חיילים משוחררים או מילואימניקים שאינם בשירות פעיל, אשר שמים קץ לחייהם לאחר שחרורם מן השירות הצבאי, בנסיבות העשויות להיות קשורות לשירותם. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ שטרן, אמר: "יש לי הערכה רבה לחיילים שעובדים להציל חיים, אך כדי להגיע לכל מי שזקוק לעזרה, עלינו להמשיך ולהשקיע יותר בתקציבים, באנשי מקצוע ובהנגשה הולמת לזקוקים. המאבק בהתאבדויות אינו מאבק אישי, הוא הקרב הקולקטיבי שלנו כחברה. לא נשאיר איש להילחם לבדו. חובתנו לסייע, לשמוע את מצוקתם ולהיות שם עבורם".
תא"ל אמיר ודמני, ראש מטה אגף כוח האדם בצה"ל, אמר: "הוועדה המליצה לשמור על מעמד ייחודי של חללי צה"ל ולשמר את ההבחנה בין אזרחים לחיילים. אולם, לאור השלכות מלחמת 'חרבות ברזל' והנסיבות החריגות, היא המליצה על מענה ייחודי ומותאם למלחמה זו. המענה כולל שני שלבים – אם אדם שם קץ לחייו לאחר שירותו הצבאי ויש נסיבות הקשורות לשירותו, הדבר יובא בפני ראש אכ"א, שיעריך האם ההתאבדות עומדת בקריטריונים כגון משך השירות, מהות התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים במהלך השירות, מועד הפטירה ביחס לשירות, והאם היו סימנים למצוקה נפשית במהלך השירות. המידע מאומת מידית בין צה"ל למשטרה. אם ראש אכ"א יקבע שיש נסיבות ייחודיות, בהתאם לרצון המשפחה, ניתן יהיה לשלב סמלים צבאיים בטקס הקבורה האזרחי.
"בשלב השני, צה"ל מסייע למשפחה בתהליך מול משרד הביטחון לקבלת זכויות על פי חוק. אם משרד הביטחון יקבל שיש קשר סיבתי, יתווסף הנצחה, לרבות הצבת השם על קיר הזיכרון בהר הרצל, באתר יזכור, הצבת נר ודגל ביום הזיכרון, ונוכחות חזן צבאי בטקס הזיכרון", אמר.
על פי נתוני צה"ל, בשנת 2025 נרשמו 22 מקרי התאבדות, מתוכם 12 חיילים בשירות סדיר, חייל אחד בשירות קבע, ותשעה מילואימניקים. לשם השוואה, בשנת 2024 נרשמו 21 מקרים. בקרב חיילים בשירות סדיר נרשמה עלייה מ-7 ל-12 התאבדויות, בעוד שבקרב מילואימניקים נרשמה ירידה מ-12 ל-9. בשנת 2022 נרשמו 14 מקרים – 13 בקרב חיילים בשירות סדיר ואפס בקרב מילואימניקים. בצה"ל מסבירים כי העלייה בהתאבדויות בקרב מילואימניקים בשנים 2024 ו-2025 נובעת מהפעלת מילואים מסיבית.
50% מההתאבדויות בשנת 2025 בוצעו על ידי חיילי קרבי, 75% מהמתאבדים לא טופלו על ידי קבן, ו-85% מהמקרים היו התאבדויות באמצעות נשק.
ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) הציג נתונים מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשתו. הדוח מראה כי בין השנים 2017 ל-2022, אחוז חיילי הקרבי מכלל חיילי צה"ל שהתאבדו נע בין 42% ל-45%. בשנת 2023, שיעור זה ירד ל-17%, ובשנת 2024 עלה באופן משמעותי ל-78%. בין השנים 2024 ל-2025 (עד סוף יולי), 17% מהחיילים שהתאבדו נפגשו עם קבן בחודשיים שקדמו להתאבדותם.
לגבי ניסיונות התאבדות, בין ינואר 2024 ליולי 2025, 279 חיילים ניסו להתאבד – כלומר, על כל חייל שהתאבד בצה"ל, נרשמו שבעה ניסיונות התאבדות נוספים. על פי הדוח הקליני של חיל הרפואה בצה"ל, 12% מניסיונות התאבדות אלו סווגו כקשים (כלומר, פעולות שיכלו להוביל למוות או לפגיעה משמעותית), ו-88% סווגו כבינוניים (פעולות התאבדותיות בעלות פוטנציאל סיכון נמוך.
סא"ל ד"ר כרמל קאלה, ראש ענף קליני בחיל הרפואה, אמרה: "לגבי טיפול בחיילים בשנה הראשונה לשירות קבע, קיים היחידה לטיפול ייעודי של מפקד צעיר. אנו פועלים במאמצי הסברה להפחתת הסטגמה הכרוכה בפנייה לעזרה, ואנו רואים עלייה בפניות. חשוב להבהיר שהמטרה העיקרית של קב"נים היא לספק טיפול".