מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 12 באפריל 2026 ירושלים, 12 באפריל 2026 (TPS-IL) – ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה באופן רשמי לבית המשפט העליון בישראל בבקשה לדחות עתירות הדורשות את הדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובכך הסלים סכסוך משפטי וחוקתי בנוגע למגבלות הסמכות השיפוטית בעיצוב הרכב הממשלה.
הגשת התגובה מסמנת את תגובתו המשפטית הכתובה הראשונה של נתניהו לבית המשפט העליון, המתנגדת באופן ספציפי לעתירות המבקשות להדיח שר מכהן על בסיס ניהולי ומנהלי.
במסמך שהוגש ביום ראשון בבוקר לקראת דיון שנקבע בפני הרכב של תשעה שופטים, טען נתניהו כי בית המשפט נגרר לזירה פוליטית שאין לו מעמד חוקי להיכנס אליה. העתירות, שנדחו במקור במהלך המלחמה עם איראן, עתידות להיבחן ביום רביעי לאחר שבית המשפט הוציא צו מותנה המחייב את הממשלה לנמק מדוע בן גביר נותר בתפקידו.
במרכז התיק עומדות טענות של העותרים כי בן גביר השפיע באופן פסול על התנהלות המשטרה, לרבות חקירות, מינויים בכירים ופיקוח על הפגנות. הם טוענים כי מעורבותו החוזרת ונשנית בפיקוח מבצעי פוגעת בעצמאות רשויות אכיפת החוק ומפרה הבנות קודמות שנועדו להגביל התערבות שר.
הרכב בית המשפט העליון צפוי לשמוע טיעונים ביום רביעי.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה בינואר מבית המשפט העליון להורות לנתניהו להסביר לשופטים מדוע לא הדיח את בן גביר מתפקידו.
תגובתו של נתניהו, שהוגשה באמצעות עורך הדין מיכאל רבילו, דוחה את ההנחה שהרשות השופטת יכולה לבחון או לבטל מינויים של שרים. המסמך תיאר את העתירות כניסיון חסר תקדים להדיח שר מכהן באמצעות התערבות שיפוטית ולא באמצעות אחריות פוליטית.
"זהו ניסיון בלתי חוקתי להדיח שר – אין לכם כל סמכות", נכתב במסמך, תוך הדגשה כי ההחלטות בנוגע להרכב הקבינט נתונות באופן בלעדי לראש הממשלה וכפופות רק לפיקוח ציבורי ופרלמנטרי.
ראש הממשלה טען עוד כי הסמכות למנות או לפטר שרים היא מטבעה פוליטית ושייכת להנהגה הנבחרת בלבד. לדברי המסמך, התערבות שיפוטית בהחלטות כאלה תפר עקרונות דמוקרטיים בסיסיים על ידי העברת כוח ממוסדות נבחרים לבתי המשפט.
העתירות טוענות כי בן גביר התערב באופן פסול בפעולות המשטרה, לרבות חקירות, מינויים בכירים וטיפול בהפגנות ציבוריות, באופן הפוגע בעצמאות אכיפת החוק. הן טוענות כי התנהלות זו מפרה הבנות קודמות המגבילות את סמכותו ומערערת עקרונות בסיסיים של ממשל דמוקרטי והפרדה בין הנהגה פוליטית לפיקוח מבצעי.
נתניהו טען כי מינויו של בן גביר אושר במלואו באמצעות המערכת הפרלמנטרית של ישראל, כולל אישור קבינט וכנסת, ולכן אינו יכול להיבחן מחדש באמצעות ביקורת שיפוטית. הוא דחה טענות המזכירות "סבירות" כבסיס משפטי פסול להתערבות במינוי שרים.
המסמך הוסיף כי תלונות אישיות על פעולות שר צריכות להיות מטופלות באמצעות ערוצים מנהליים ומשפטיים קיימים ולא באמצעות ניסיון רחב לפסול מינוי. הוא גם טוען כי בדיקה של הטענות נגד בן גביר לא הניבה עילות מספיקות כדי להצדיק את הדחתו.
לדברי נתניהו, חלק מהטענות שהועלו על ידי העותרים קשורות לפעולות שבוצעו לפני כהונתו הנוכחית של בן גביר או משקפות התנהלות התואמת בעלי תפקידים קודמים. המסמך ממשיך וקובע כי בנושאים ביטחוניים רגישים מסוימים, כולל מדיניות בנוגע להר הבית, השר פעל בתיאום עם משרד ראש הממשלה.
האתגר המשפטי חוזק על ידי עמדות שנקטו בעבר היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שטענה כי בן גביר חרג מסמכותו על ידי התערבות בקבלת החלטות במשטרה והחלשת העצמאות המוסדית. היא הגיעה מוקדם יותר למסגרת שנועדה להגביל את השפעתו על פיקוח מבצעי, אך גורמים רשמיים אומרים שההסדר התפרק בסופו של דבר לאחר מחלוקות חוזרות ונשנות בנוגע לציות.
נתניהו, לעומת זאת, דחה קריאות להדחה והאשים את הרשויות המשפטיות בחריגה מסמכות, בטענה שמאמצים להדיח את בן גביר חסרים בסיס עובדתי ומשפטי כאחד. הוא גם טען כי אין חקירה פלילית נגד השר שתצדיק צעד קיצוני כזה.
