הודעת הכנסת • 8 בינואר 2026
ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני כוח אדם בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), התכנסה ביום ראשון לדיון בנוגע לאמצעים שנוקט צה"ל למניעת התאבדויות.
צה"ל נדרש להציג את מסקנות ועדת אלמוז, שבדקה את התמיכה שתוענק למשפחות של חיילים משוחררים או מילואימניקים שאינם בשירות פעיל, אשר שמים קץ לחייהם לאחר שחרורם מהשירות הצבאי, בנסיבות שעשויות להיות קשורות לשירותם. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ שטרן, אמר: "יש לי כבוד רב לחיילים הפועלים להצלת חיים, אך כדי להגיע לכל מי שזקוק לעזרה, עלינו להמשיך ולהשקיע יותר בתקציבים, באנשי מקצוע ובנגישות מתאימה לזקוקים. המאבק בהתאבדויות אינו מאבק אישי, זהו הקרב הקולקטיבי שלנו כחברה. לא נשאיר אף אחד להילחם לבד. חובתנו לסייע, להקשיב למצוקתם ולהיות שם עבורם".
תא"ל אמיר ודמני, ראש מטה אגף כוח האדם בצה"ל, אמר: "הוועדה [אלמוז] המליצה לשמר את המעמד הייחודי של חללי צה"ל ולשמור על ההבחנה בין אזרחים לחיילים. אולם, לאור השלכות מלחמת 'חרבות ברזל' והנסיבות החריגות, היא המליצה על מענה ייחודי ומותאם למלחמה זו. המענה כולל שני שלבים – אם אדם שם קץ לחייו לאחר שירותו הצבאי ויש נסיבות הקשורות לשירותו, הדבר יובא בפני ראש אכ"א, אשר יעריך האם ההתאבדות עומדת בקריטריונים כגון משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים במהלך השירות, מועד הפטירה ביחס לשירות, והאם היו סימנים למצוקה נפשית במהלך השירות. המידע מאומת באופן מיידי בין צה"ל למשטרה. אם ראש אכ"א יקבע שיש נסיבות ייחודיות, בהתאם לרצון המשפחה, ניתן יהיה לשלב סמלים צבאיים בטקס הלוויה האזרחי.
"בשלב השני, צה"ל מסייע למשפחה בתהליך מול משרד הביטחון לקבלת זכויות על פי חוק. אם משרד הביטחון יקבל שיש קשר סיבתי, יתווסף הנצחה, לרבות רישום השם על קיר הזיכרון בהר הרצל, באתר יזכור, הצבת נר ודגל ביום הזיכרון, ונוכחות של חזן צבאי בטקס הזיכרון", אמר.
על פי נתוני צה"ל, בשנת 2025 נרשמו 22 מקרי התאבדות, מתוכם 12 חיילי שירות חובה, חייל אחד בשירות קבע, ותשעה מילואימניקים. לשם השוואה, בשנת 2024 נרשמו 21 מקרים. בקרב חיילי שירות חובה חלה עלייה משבעה ל-12 התאבדויות, בעוד שבקרב מילואימניקים חלה ירידה מ-12 לתשעה. בשנת 2022 נרשמו 14 מקרים – 13 בקרב חיילי שירות חובה ואפס בקרב מילואימניקים. בצה"ל מסבירים כי העלייה בהתאבדויות בקרב מילואימניקים בשנים 2024 ו-2025 נובעת מהפעלת מילואים מסיבית.
חמישים אחוז מההתאבדויות בשנת 2025 בוצעו על ידי לוחמים, 75% מהמתאבדים לא טופלו על ידי קצין בריאות הנפש (קבן), ו-85% מהמקרים היו התאבדויות באמצעות נשק.
ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) הציג נתונים מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשתו. הדוח מראה כי בין השנים 2017 ל-2022, אחוז הלוחמים מכלל חיילי צה"ל שהתאבדו נע בין 42% ל-45%. בשנת 2023, שיעור זה ירד ל-17%, ובשנת 2024 עלה באופן משמעותי ל-78%. בין השנים 2024 ל-2025 (עד סוף יולי), 17% מהחיילים שהתאבדו נפגשו עם קצין בריאות הנפש בחודשיים שקדמו להתאבדותם.
לגבי ניסיונות התאבדות, בין ינואר 2024 ליולי 2025, 279 חיילים ניסו להתאבד – כלומר, על כל חייל שהתאבד בצה"ל, נרשמו שבעה ניסיונות התאבדות נוספים. על פי הדו"ח הקליני של חיל הרפואה בצה"ל, 12% מניסיונות התאבדות אלו סווגו כחמורים (כלומר, פעולות שיכלו להוביל למוות או לפגיעה משמעותית), ו-88% סווגו כבינוניים (פעולות התאבדותיות בעלות פוטנציאל סיכון נמוך).
סא"ל ד"ר כרמל קאלה, ראש ענף קליני בחיל הרפואה בצה"ל, אמרה: "לגבי טיפול בחיילים בשנה הראשונה בשירות קבע, קיים היחידה לטיפול ייעודי של מפקדה צעירה. אנו עוסקים במאמצי הסברה להפחתת הסטיגמה הכרוכה בפנייה לעזרה, ואנו רואים עלייה בפניות. חשוב להבהיר שהמטרה העיקרית של קציני בריאות הנפש היא מתן טיפול".