מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 7 ביולי 2026
ירושלים, 7 ביולי 2026 (TPS-IL) — מבקר המדינה הזהיר היום (שלישי) כי ישראל נכשלת באכיפת חוקה נגד זנות והגנה על קורבנות סחר בבני אדם, תוך ציון אכיפה משטרתית חלשה, תיאום לקוי בין גופי ממשלה ופערים שעלולים לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל.
הדוח של מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, מצא כי שש שנים לאחר שישראל חוקקה חוק שמטרתו לצמצם זנות באמצעות הענשת רוכשי שירותי מין, האכיפה נותרה מוגבלת למרות שמודיעין משטרתי זיהה מאות מוקדי זנות חשודים ברחבי הארץ. מבקר המדינה, רשות פיקוח ציבורית עצמאית, אחראי על ביקורת משרדי הממשלה והערכת יעילות מדיניות ציבורית.
על פי דוח אנגלמן, המשטרה סגרה רק 13 מוקדי זנות חשודים בשנת 2024, למרות שהיה ברשותה מידע על יותר מ-1,300 כתובות שנחשדו כקשורות לפעילות זנות. בין השנים 2022 ל-2025, הרשויות סגרו רק 60 מוקדים כאלה.
אנגלמן אמר כי הממצאים משקפים "אכיפה תחתית משמעותית" של עבירות הקשורות לזנות וסחר בבני אדם, והזהיר כי המדינה נכשלת באחריותה להגן על זכויות אדם בסיסיות.
"החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו עומדת בלב חובות המדינה", כתב אנגלמן. "הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק האוסר צריכת זנות וחששות מפני אכיפה תחתית משמעותית של עבירות הקשורות לזנות וסחר בנשים".
חוק איסור צריכת זנות בישראל, שנכנס לתוקף בשנת 2020 והורחב מאוחר יותר, מתמקד בצמצום הביקוש באמצעות קנסות לצרכני זנות, תוך הרחבת שירותי שיקום לנשים העוסקות בתחום. החוק הונהג לאחר שמחקרים הצביעו על כך שאנשים רבים העוסקים בזנות נכנסו לתחום בגיל צעיר והיו פגיעים לניצול.
בסקירת המבקר נמצא כי גם האכיפה המשטרתית נגד צרכני זנות ירדה. מספר הקנסות שהוטלו ירד מ-3,004 בשנת 2022 ל-902 בשנת 2023, וצנח עוד יותר ל-378 בשנת 2024, לפני שעלה ל-1,061 בשנת 2025. הדוח ציין כי כמעט כל הקנסות שהוטלו בין 2021 ל-2025 הגיעו משלושה בלבד מתוך שבעה מחוזות משטרה בישראל: תל אביב, מרכז וחוף.
בינתיים, מחוזות משטרה שצברו מודיעין על מאות כתובות זנות חשודות, כולל ירושלים, הצפון והדרום, לא הטילו קנסות כלל בתקופה הנסקרת.
"הממצאים העולים מצביעים על פער בין תפיסת המשטרה לבין היישום בפועל לצורך אכיפת החוק", נכתב בדוח.
הביקורת העלתה גם ליקויים משמעותיים בטיפול בזנות מקוונת, שהפכה לפלטפורמה מרכזית לפרסום ושירותי מין. למרות שהרשויות מזהות את אתגר הפלטפורמות הדיגיטליות מאז 2018, הדוח קבע כי המשטרה לא פיתחה יכולות טכנולוגיות או מערכות איסוף מודיעין מספקות. מאז חקיקת החוק המאפשר סגירת אתרים המשמשים לקידום זנות, הוגשו רק 95 צווי סגירה.
הדוח מתח ביקורת נוספת על התיאום בין גופי הממשלה האחראים למאבק בסחר בבני אדם. מידע מקליניקות בריאות ייעודיות, כולל מרפאות לוינסקי שטיפלו ביותר מ-3,400 אנשים במצבים הקשורים לזנות בשנים 2023 ו-2024, לא שותף באופן עקבי עם המשטרה למרות ערכו הפוטנציאלי לחקירות.
מבקר המדינה העלה גם חששות בנוגע לטיפול בקורבנות סחר. מחלוקות בין רשות האוכלוסין וההגירה לבין המחלקה לסיוע משפטי במשרד המשפטים בנוגע לאישורי שהייה עיכבו סיוע לקורבנות, ולדברי גורמים רשמיים, עלולים להרתיע קורבנות מלשתף פעולה עם חקירות פליליות.
המתאמת הלאומית למאבק בסחר בבני אדם הזהירה כי אמצעי הגנה לא מספקים עלולים לדחוף קורבנות בחזרה לזנות ולפגוע במאמצים להעמיד סוחרים לדין. היא גם הזהירה כי כישלונות מתמשכים עלולים להוביל לדירוג נמוך יותר של ישראל בדוח השנתי של מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני אדם, עם השלכות דיפלומטיות וכלכליות אפשריות.
אנגלמן קרא לרשויות בישראל לחזק את האכיפה נגד רשתות סחר וצרכני זנות ולשפר את ההגנה על הקורבנות.
"יישום ההמלצות יסייע למדינת ישראל למלא את חובותיה המוסריות והחוקיות כאחד", כתב.