מאת פסח בנסון ועומר נובוסלסקי • 25 בנובמבר 2025
ירושלים, 25 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — בעוד מדינות ברחבי העולם מציינות את היום הבינלאומי למיגור האלימות נגד נשים, ישראל השיקה ממשק דיגיטלי חדש שמטרתו לסייע במניעת רציחות על רקע מגדרי על ידי סגירת פערים בין גופים ממשלתיים שזכו לביקורת ממושכת. גורמים רשמיים אומרים כי המערכת, המחברת את אגף הרישוי לכלי ירייה במשרד לביטחון לאומי עם משרד הרווחה והביטחון החברתי, עשויה להפוך למנגנון התרעה מוקדם קריטי לנשים בסיכון.
המאגר מאפשר לרשויות הרווחה – לראשונה – לקבל מידע בזמן אמת לא רק על ישראלים שכבר מחזיקים ברישיונות לנשק, אלא גם על אלו המגישים בקשה להם. עובדים סוציאליים יורשו כעת לסמן מועמד אם קיים חשש סביר לחיי אדם או סיכון, וקצין הרישוי יצטרך להעביר מידע זה באופן מיידי למשרד הרווחה להערכה דחופה. הרפורמה התאפשרה בעקבות תיקון אחרון לחוק כלי הירייה בישראל, שעבר בקריאה שלישית בכנסת מוקדם יותר השנה.
המהלך הוא חלק ממאמץ רחב יותר של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להרחיב את שיתוף הפעולה הבין-משרדי, על רקע עלייה משמעותית בזמינות כלי נשק מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על יישובי הדרום. בעקבות המתקפה, אגף הרישוי לכלי ירייה קיבל מספר חסר תקדים של 400,000 בקשות להיתרים.
לקראת היום הבינלאומי למיגור האלימות נגד נשים, רשת נשים בישראל (IWN) דיווחה על עלייה חדה בפשיעה נגד נשים בשנתיים האחרונות. לפי הארגון, 34 נשים נרצחו על רקע מגדרי עד כה בשנת 2025 – בממוצע רצח אחד כל תשעה ימים, ועלייה של 48% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מחצית מהקורבנות נרצחו בכלי נשק חמים, יותר מפי שניים מהשיעור מלפני שלוש שנים בלבד.
בראיון ל"שירות העיתונות של ישראל", אמרה מנכ"לית IWN, טל הוכברג, כי כישלון המדינה לשמור על ארכיון מרכזי ושקוף של רציחות נשים אילץ את החברה האזרחית למלא את החלל. "אנו מבצעים מעקב ארכיוני אחר רציחות נשים כבר למעלה מארבע שנים מכיוון שהמדינה לא עושה זאת, ואנו נכנסנו לריק", אמרה. "חשוב לדעת כיצד להתבסס על נתונים, כך שהארכיון עוזר לנו להבין את הצרכים".
הוכברג ציינה כי שנתיים של מצב מלחמה העמיקו סיכונים קיימים. "יותר נשים נרצחו מאז תחילת המלחמה. רצח נשים באמצעות כלי נשק חמים חווה עלייה גדולה. מאז תחילת המלחמה, 43% מהמקרים היו באמצעות כלי נשק חמים. זה ניכר בחברה היהודית והערבית, וזה לא מפתיע לאור העלייה הקיצונית בהופעת כלי נשק".
היא ציינה כי זמינות הנשק גברה בעקבות הקלות רגולטוריות חירום לאחר מתקפות ה-7 באוקטובר. מאז, IWN פועל באופן אינטנסיבי למען המנגנון שהממשלה הציגה כעת. "בקשה לקבלת נשק דורשת אישור רופא ואישור מהמשטרה – אך איש אינו בודק עם משרד הרווחה", אמרה, והסבירה כי מקרים מתועדים רבים של גברים אלימים אינם מופיעים ברישומים משטרתיים אך מוכרים היטב לשירותי הרווחה.
הוכברג גם הדגישה פערים חמורים בתוצאות אכיפת החוק. "95% ממקרי הרצח של נשים יהודיות נפתרו, לעומת 7% ממקרי הרצח של נשים ערביות", אמרה, וכינתה את הפער "הכישלון העיקרי" בתגובה הלאומית לאלימות מגדרית.
מעבר למאגר החדש, הוכברג קראה לממשלה להעלות את המודעות הציבורית לחוק הפיקוח הטכנולוגי של ישראל, המאפשר לבתי המשפט להטיל צמידי GPS על בני זוג אלימים. "הבעיה היא שאף אחד לא יודע על זה – נשים לא יודעות שהן יכולות לבקש זאת, עורכי דין לא יודעים על זה, ושופטים לא יודעים ליישם זאת", אמרה.
כשנשאלה מה צריכות לעשות נשים במערכות יחסים מתעללות, הוכברג הדגישה מסר אחד מעל הכל: "אל תיפרדו לבד. רציחות רבות מתרחשות כאשר האישה מנסה להיפרד מבן זוגה". היא הדגישה את חשיבות הפנייה למוקד סיוע מקומי מכיוון ש"זה לא תהליך פשוט לברוח מיחסים מתעללים, אבל זה אפשרי".
לאזרחים ישראלים אין זכות חוקית לשאת נשק פרטי, ולמדינה יש חוקי בקרת נשק מחמירים.
מועמדים חייבים לעמוד בדרישות גיל מינימליות, לא להיות בעלי עבר פלילי, ולהציג הצהרה חתומה על ידי רופא המאשרת שהם בריאים פיזית ונפשית. הם חייבים גם להסביר לאגף הרישוי לכלי ירייה מדוע הם זקוקים לנשיאת אקדח. האישור אינו אוטומטי, וסוג האקדח שישראלי רשאי לשאת עשוי להיות תלוי בסיבה שניתנה לרשויות. רישיונות חייבים להתחדש כל שלוש שנים.