קורבנות אלימות מינית נאבקים למען צדק, רוב התיקים נסגרים ללא הגשת כתב אישום, כך עולה מדוח ישראלי

מאת פשע'ה בנסון • 19 בנובמבר 2025

ירושלים, 19 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — מרכזי סיוע לנפגעי תקיפות מיניות ברחבי ישראל קיבלו למעלה מ-55,000 פניות לסיוע בשנת 2023, כאשר הרוב המכריע של מקרים לא הגיעו בסופו של דבר להגשת כתבי אישום פליליים, כך עולה מדוח שנתי שפורסם ביום רביעי.

הדוח פורסם על ידי האגודה למרכזי סיוע לנפגעי תקיפות מיניות בישראל (ARCCI) לקראת היום הבינלאומי לביעור אלימות נגד נשים, שחל ב-25 בנובמבר. הדוח, המכסה את התקופה שלפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, דיווח כי כמעט 60 אחוז מהמקרים החדשים כללו קטינים מתחת לגיל 18, כאשר 28 אחוז כללו ילדים בגילאי 12 ומטה. הנתונים חשפו גם מערכת משפט המתקשה להעמיד לדין עבירות מין, כאשר 81 אחוז ממקרי תקיפה והטרדה מינית נסגרו על ידי התביעה ללא הגשת כתבי אישום.

הממצאים מדגישים את האתגרים המתמשכים בטיפול באלימות מינית, למרות מערכת המשפט המפותחת יחסית של ישראל והמוסדות הדמוקרטיים בסגנון מערבי. לדברי מנכ"לית ARCCI, אורית סוליציאנו, בעוד שהמודעות הציבורית גברה, תגובת רשויות אכיפת החוק נותרת בלתי מספקת.

תשעת מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפות מיניות, המשרתים קהילות יהודיות וערביות, קיבלו 55,044 פניות בסך הכל בשנת 2023, כולל 17,484 מקרים חדשים.

הדוח מצא כי 85 אחוז מהתקיפות בוצעו על ידי אדם שהיה מוכר לקורבן. בני משפחה היו אחראים ל-35 אחוז מהתקיפות המדווחות, כאשר הורים היו אחראים ל-10 אחוז, אחים ואחיות ל-13 אחוז, ודודים או דודות ל-11 אחוז. בני זוג נוכחיים או לשעבר היו אחראים ל-19 אחוז מהמקרים, בעוד שחברים ומכרים ייצגו 22 אחוז.

בין המקרים החדשים שבהם סופק מידע מספק, 87 אחוז כללו קורבנות נשים, בעוד 13 אחוז כללו קורבנות גברים. התוקפים היו ברובם גברים, והיוו 98 אחוז מהעבריינים המדווחים.

אופי ההתעללות היה מגוון. על פי הדוח, 36 אחוז מהמקרים כללו גילוי עריות, 28 אחוז כללו אונס או ניסיון אונס, ו-21 אחוז כללו הטרדה מינית. בנוסף, 11 אחוז מהמקרים כללו מעשים מגונים, בעוד 2 אחוז כללו תקיפה מינית קבוצתית.

יותר ממחצית מכלל התקיפות המיניות המדווחות התרחשו בבתיהן של הקורבנות, כך הראו הנתונים. מוסדות חינוכיים או דתיים היוו 8 אחוז מהתקריות, בעוד מקומות עבודה ייצגו 6 אחוז. האינטרנט או הטלפון היוו את המיקום עבור 8 אחוז מהמקרים המדווחים, מה שמשקף את הממד הדיגיטלי הגובר של הטרדה והתעללות מינית.

נתוני המשטרה הכלולים בדוח הראו כי הרשויות בישראל פתחו 6,405 חקירות פליליות בעבירות מין בשנת 2023, ירידה של 3 אחוז לעומת השנה הקודמת. מתוכן, התביעה הגישה כתבי אישום ב-663 מקרים בלבד, המהווים כ-17 אחוז מהחקירות שהסתיימו. הרוב המכריע של המקרים – 3,175 חקירות – נסגרו בטענה לחוסר ראיות, שיעור סגירה שאומרים פעילים משקף בעיות מערכתיות באופן שבו חקירות ותביעות של מקרי תקיפה מינית מטופלות.

הדוח תיעד גם פערים משמעותיים בשירותי שיקום לעברייני מין שהורשעו. מבין האסירים שמרצים עונשים בגין עבירות מין, 28 אחוז לא קיבלו כל טיפול פסיכולוגי כלל, בעוד שרק 24 אחוז השתתפו באופן פעיל בתוכניות שיקום מיוחדות לעברייני מין. זהו ירידה משמעותית לעומת 2020, אז 53 אחוז מהאסירים המורשעים בעבירות מין השתתפו בתוכניות טיפול.

המתקפות חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על ישראל והמלחמה שפרצה בעזה יצרו אתגרים נוספים עבור נפגעי אלימות מינית. בחצי השנה הראשונה של הלחימה, מרכזי הסיוע קיבלו 26,379 פניות לעזרה, כולל 8,340 מקרים חדשים. המתקפות עצמן כללו דיווחים נרחבים על אלימות מינית, אשר האגודה תיעדה בדוח נפרד שזכה לתשומת לב בינלאומית.

קורבנות רבים של טראומות מיניות מהעבר חוו, כפי שתיאר הדוח ההוא, "היררכיה של סבל", והביעו היסוס לפנות לעזרה בזמן שהמדינה התמקדה בחטופים המוחזקים בעזה ובנפגעים צבאיים.

הדוח החדש ציין כי קורבנות שחוו בעבר תקיפות מיניות דיווחו על החמרה בתסמיני בריאות הנפש במהלך המלחמה, יחד עם תחושות של דחיקה לשוליים כאשר משאבים הופנו לטיפול בטראומות מלחמה. המצב יצר גם פגיעות חדשות, עם דיווחים על תקיפות מיניות במרכזי פינוי בהם שוכנו משפחות עקורים.

ARCCI ציינה גם כי נחקקו שישה חוקים חדשים, כולל הרחבת הייצוג המשפטי החינמי לכל קורבנות עבירות מין החל מרגע הגשת התלונה, ולא רק לאחר הגשת אישומים רשמיים. האגודה גם סייעה בגיבוש פרוטוקולים לטיפול במקרי אלימות מינית הקשורים למתקפות ה-7 באוקטובר, ועבדה עם ארגונים בינלאומיים, כולל פגישות עם פקידי או"ם וחברי קונגרס אמריקאי, כדי לתעד אלימות מינית בזמן מלחמה.