ירושלים, 13 ביולי 2025 (TPS-IL) — בית המשפט העליון של ישראל אישר היום (ראשון) פשרה בין הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שסיימה חודשים של התכתשויות משפטיות בנוגע למינוי ראש השב"כ החדש.
על פי ההסכם, ראש הממשלה בנימין נתניהו יגיש את מועמדו לתפקיד לוועדה המייעצת למינוי בכירים – הידועה גם כ"ועדת גרוניס" – בתוך 60 יום. הוועדה תבחן את התאמת המועמד.
המועמד, הצפוי להיות האלוף דוד זני, יהיה כפוף להסדר ניגוד עניינים שיגביל את מעורבותו במקרים אלו, אלא אם יאושר במפורש על ידי היועצת המשפטית לממשלה. עד שראש שב"כ קבוע ייכנס לתפקידו, הארגון ימשיך להיות מנוהל על ידי ממלא מקום, המכונה בכינוי "ס'".
דחיית המינוי ב-60 יום נועדה לאפשר לשב"כ להשלים את תפקידו בשתי חקירות פליליות רגישות: פרשת "קטארגייט" וחקירה נוספת בנוגע להדלפת מסמכים מסווגים – שתיהן קשורות, לפי דיווחים, למקורבים לנתניהו.
פשרה זו מסיימת עימות חוקתי שנבע מניסיון הממשלה במרץ לפטר את ראש השב"כ לשעבר, רונן בר. בית המשפט העליון קבע במאי כי לנתניהו יש ניגוד עניינים בנושא בשל חקירות השב"כ המתמשכות, ואסר עליו להיות מעורב בבחירת מחליפו של בר. פסק הדין היום ניתן לאחר ששופטים אחרים נטו להסכים עם העותרים שערערו על הגבלות היועצת המשפטית לממשלה – מה שהוביל את שני הצדדים להגיע לפתרון מוסכם.
נתניהו ובר האשימו זה את זה בנוגע למידע שהיה ידוע לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והאם ניתן היה למנוע אותה, וכן בנוגע לפרשת "קטארגייט". בר טוען שהחלטתו של נתניהו לפטרו הושפעה מניגוד עניינים הקשור לחקירה המתמשכת. הממשלה טוענת כי בר היה צריך להתפטר לאחר שהארגון סיים את חקירתו הפנימית במרץ.
השב"כ, שירות הביטחון הפנימי של ישראל, אחראי על לוחמה בטרור, מודיעין נגדי, ביטחון פנים, אבטחת אישים וסייבר. ראש השב"כ היחיד שעזב לפני תום כהונתו בת חמש השנים היה כרמי גילון, שהתפטר בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-1995.
עוד היום, הוועדה השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שנויה במחלוקת שהוגשה על ידי ח"כ צבי פוגל (עוצמה יהודית). החקיקה תאפשר לממשלות נכנסות לפטר בכירים בשירות הציבורי והביטחוני – כולל היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, וראשי השב"כ והמוסד – בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתם. ההצעה תעבור כעת לקריאה טרומית בכנסת.
מבקרים מזהירים כי המהלך הוא חלק מקמפיין רחב יותר לריכוז כוח בידי הרשות המבצעת ולהחלשת מנגנוני איזונים ובלמים. תומכים טוענים כי הדבר יעניק לממשלות נבחרות סמכות רבה יותר ליישם את המנדט שלהן מהיום הראשון.