מאת פשח בן-סון • 23 באפריל 2026
ירושלים, 23 באפריל 2026 (TPS-IL) — בית המשפט העליון של ישראל דן היום (חמישי) בעתירות הדורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית לכשלים שאירעו סביב מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, באחד הדיונים המשפטיים הרגישים ביותר מאז החלה המלחמה.
הדיון התקיים בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים, והיה חלקי סגור לציבור בתחילתו, בשל חששות מהפרעות אפשריות. מחוץ לבית המשפט בירושלים, משפחות שכולות שתמכו והתנגדו לחקירה הפגינו.
במרכז הדיון עומדת השאלה האם בית המשפט יכול לכפות על הממשלה להקים ועדת חקירה עצמאית. עורך הדין מיכאל רבלו, שייצג את המדינה, דחה אפשרות זו. "בכל מקרה, לבית המשפט אין סמכות לכפות על הממשלה להקים ועדת חקירה", אמר. "דבר כזה לא קיים בשום בית משפט בעולם".
הוא הוסיף כי ההחלטה נתונה בידי הרשות המבצעת בלבד. "הממשלה דנה בכך והחליטה שלא להקים ועדת חקירה", אמר רבלו. "אז למה העותרים מבקשים – שהוד כבודכם יחליפו את הממשלה?".
אך השופטים הטילו ספק בעמדת הממשלה. השופטת יעל וילנר שאלה האם ניתן להוציא נסיבות אלו מבחינה שיפוטית. "כל פסקי הדין של בית המשפט העליון קובעים כי לבית המשפט סמכות להתערב במקרים קיצוניים. האם זה לא מקרה כזה?", אמרה.
העתירות, שהוגשו על ידי ארגוני חברה אזרחית ונתמכות על ידי משפחות שכולות, טוענות כי רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה להבטיח חקירה עצמאית של המתקפה הקטלנית ביותר בתולדות ישראל, בה נהרגו כ-1,200 בני אדם ו-251 נלקחו כבני ערובה.
בית המשפט העליון כבר הוציא צו על תנאי המחייב את הממשלה לנמק את סירובה. בתגובתה, המדינה טענה כי אין "בסיס חוקי כלשהו" להתערבות שיפוטית ותיארה את הבקשה כ"מעשה קיצוני וחסר תקדים".
פער לאומי מעמיק
מחוץ לאולם הדיונים, המתיחות הסלימה כאשר משפחות שכולות ממחנות מנוגדים התעמתו זו עם זו.
"לא מתאים לתת לבג"ץ ליצור ועדת חקירה", אמר אביו של חייל שנהרג במתקפה, שהתנגד למעורבות שיפוטית. מפגינים החזיקו שלטים המבקרים את מערכת המשפט וצעקו נגד הנהגת בית המשפט העליון.
משפחות שתמכו בחקירה תיארו תסכול וחוסר תשובות. חגית חן, אמו של סמל ראשון איתי חן, אמרה: "אי אפשר לקבור את הילדים שלנו יחד עם האמת".
גורמי אופוזיציה השתמשו בדיון להגברת הביקורת על הממשלה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד האשים אותה בהימנעות מאחריות, בעוד יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הבטיח כי ממשלה עתידית תקים מיד ועדת חקירה.
הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שבנו נהרג במהלך לחימה בחאן יונס בדצמבר 2023, אמר כי המחלוקת מעמיקה את השסעים הלאומיים. "במקום לאחד אותנו, הממשלה דוחפת משפחות שכולות לעימות זו עם זו", אמר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד לקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית רשמית, וכינה אותה "מוטה פוליטית". ועדות כאלה, בראשות שופטי בית המשפט העליון בכירים, יכולות לזמן עדים, לאסוף ראיות ולהגיש המלצות, אם כי הממשלה אינה מחויבת לפעול לפיהן. הממשלה הציעה ועדה חלופית במינוי פוליטי. האופוזיציה החרימה פעילויות בכנסת הקשורות ליוזמה זו.
צה"ל פרסם סדרת תחקירים פנימיים מפורטים הבוחנים כיצד כ-5,000 מחבלים מחמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני הצליחו לפרוץ ליישובים ישראליים ולהשתלט על עמדות צבאיות. עם זאת, התחקירים הצבאיים מתייחסים רק לסוגיות מבצעיות, מודיעיניות ופיקודיות – ולא להחלטות שהתקבלו על ידי הדרג המדיני.
כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים ואזרחים זרים נלקחו בשבי על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל. רובם שוחררו בסדרת עסקאות עם חמאס כחלק מהפסקת אש.
ועדת החקירה האחרונה של ישראל חקרה את מותם של 45 בני אדם באסון הילולת מירון בשנת 2021. הוועדה ההיא הטילה בסופו של דבר על נתניהו אחריות אישית בשנת 2024.
