בית המשפט העליון הורה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים: "המערכת המשפטית תחת עומס כבד"
מאת פסקח בנסון • 1 ביוני 2026
ירושלים, 1 ביוני 2026 (TPS-IL) — בית המשפט העליון הורה היום (שני) לשר המשפטים, יריב לוין, לכנס בדחיפות את הוועדה לבחירת שופטים כדי לחדש את מינוי שופטי בתי המשפט המחוזיים. בפסק דין שמתח ביקורת חריפה על השיתוק הממושך במינוי שופטים, הזהיר בית המשפט כי מערכת המשפט נמצאת תחת עומס כבד.
החלטתם פה אחד של שלושת השופטים קבעה כי המחסור בשופטים "פגע באופן חמור ביכולת מערכת המשפט להבטיח את אכיפת החוק ולספק שירות איכותי ויעיל לציבור הרחב", והורתה לתת עדיפות לאיוש משרות פנויות בבאר שבע וחיפה.
פסק הדין קבע כי לוין סירב במשך כשנה וחצי לכנס את הוועדה בשל היעדר הסכמה רחבה על מועמדים. כמו כן, צוין כי המחסור מתפשט כעת "בכל הדרגים של הרשות השופטת", והשפעותיו הפכו חמורות יותר ויותר עם עליית עומס התיקים. בעוד בית המשפט הבהיר כי לוין אינו נדרש כעת לכנס את הוועדה למינוי שופטי בית המשפט העליון בשל הסדר משפטי נפרד, הוא מתח ביקורת על העובדה שבית המשפט פועל בהרכב חסר במשך כמעט שלוש שנים.
המצב, בשילוב עם עומס עבודה מוגבר, גרם ל"פגיעה חמורה ביכולת בית המשפט למלא כראוי את תפקידיו", אמרו השופטים, וקראו למאמצים מחודשים לאיוש ארבע משרות פנויות בבית המשפט העליון.
על פי החוק בישראל, שר המשפטים עומד בראש הוועדה לבחירת שופטים והוא אחראי לכנסה כאשר מתעוררות משרות שיפוט פנויות. על פי פרקליטות המדינה, כ-44 משרות שיפוט פנויות כעת, ו-21 נוספות צפויות להתפנות עד סוף השנה, מה שיביא את המספר הכולל לכ-65 – ללא משרות חדשות שנוצרו במסגרת תקציבים אחרונים. ללא מינויים, תיקים מצטברים, דיונים מתעכבים, ובעלי דין ממתינים זמן רב יותר לצדק.
לוין דחה את פסק הדין במונחים חריפים באופן יוצא דופן, וכינה אותו "בלתי חוקי בעליל" והאשים את הרשות השופטת בחריגה מסמכויות.
הוא אמר כי "הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק", והוסיף: "אם מי מהשופטים רוצה לנהל את הוועדה לבחירת שופטים ולקבוע את מועדי ישיבותיה, הוא מוזמן להסיר את גלימתו השיפוטית, להתמודד לכנסת, לנסות להיבחר, ולדרוש את תיק המשפטים במשא ומתן קואליציוני". לוין טען עוד כי "שלושה שופטים, במו ידיהם, ייצרו משבר חוקתי חסר תקדים".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתחה ביקורת על סירובו של לוין לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, ואמרה כי הדבר פוגע בתפקוד בית המשפט ובאספקת השירות לציבור.
התנועה למען איכות השלטון בישראל תיארה את ההחלטה כ"ניצחון מוחלט של שלטון החוק" ואמרה כי השר "אסור לו להמשיך לנטוש את מערכת המשפט", והבטיחה לעקוב אחר הציות ולשוב לבית המשפט במידת הצורך.
דיון על הרפורמה המשפטית
סדר יום הרפורמה המשפטית השנוי במחלוקת של הממשלה כולל שינוי באופן מינוי שופטים, מתן יכולת לכנסת לעקוף החלטות מסוימות של בית המשפט העליון, הגבלת יכולתם של שופטים ליישם את עקרון "הסבירות", ושינוי באופן מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה. הממשלה מקדמת גם חקיקה לפיצול תחומי האחריות של היועץ המשפטי לשלושה תפקידים שונים.
תומכי הרפורמה המשפטית אומרים שהם רוצים לסיים שנים של חריגה מסמכויות שיפוטיות, בעוד מתנגדים מתארים את ההצעות כאנטי-דמוקרטיות.
עוד היום (שני), נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, השתמש בכנס לשכת עורכי הדין באילת כדי להזהיר כי השיח הציבורי סביב מערכת המשפט בישראל הידרדר באופן חד, ותיאר אותו כ"בנקודה נמוכה חסרת תקדים". הוא אמר כי הרטוריקה נגד שופטים הסלימה מביקורת מוסדית לעוינות אישית, והזהיר כי "הדרך מרטוריקה למעשה קצרה מאוד".
עמית הוסיף כי "הפצת פייק ניוז מהווה סכנה ישירה לדמוקרטיה וללכידות חברתית", וטען כי מידע מוטעה יוצר "קווים מקבילים שלא ייפגשו" ומחליש את המחויבות הציבורית לעובדות משותפות.
השופט הראשי התייחס להאשמות ספציפיות שעלו בדיון הציבורי, כולל טענות כי בית המשפט התערב במדיניות פתיחת האש של צבא ההגנה לישראל בסמוך לגדר הרצועה. הוא אמר כי מדובר ב"מחזור ישן של עתירות שנדונו עוד ב-2018", והדגיש כי בית המשפט "לא הורה לצה"ל לשנות אפילו פסיק אחד בפקודות פתיחת האש" וקיבל במלואו את עמדת הצבא.
עמית גם דחה טענות בנוגע למינויו שלו, ואמר כי נבחר כדין על ידי הוועדה לבחירת שופטים ולא השתתף בהצבעה. הוא הוסיף כי התהליך בוצע בידיעת שר המשפטים וכי מספר מינויים שיפוטיים בוצעו באותה ישיבה.
לוין הגיב מאוחר יותר בתקיפת דבריו של עמית, ואמר: "מי שנבחר כדין לא צריך להסביר כל כך הרבה שזה היה כל כך", וטען כי אמון הציבור "לא ניתן לכפות על הציבור על ידי שום צו". הוא האשים את עמית בהפגנת "בוז עמוק לציבורים רחבים" והזהיר כי יוזמות חקיקה מתמשכות עשויות לעצב מחדש באופן יסודי את המערכת המשפטית בישראל.
באותו כנס, בהרב-מיארה הזהירה כי הצעות חוק של הקואליציה ומחלוקות בנוגע לפטורים מגיוס מסכנים את שלטון החוק ואת שוויון בנטל.
"החוק בישראל ברור – חובת הגיוס לצה"ל חלה על כולם", והזהירה כי אי אכיפת החלטות בית המשפט עלולה להוביל בסופו של דבר למצב שבו החלטות שיפוטיות לא ייחשבו עוד מחייבות על ידי הציבור, אמרה.
