מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 29 באוקטובר 2025
ירושלים, 29 באוקטובר 2025 (TPS-IL) — שלושה עשורים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, מחצית מהישראלים מאמינים שיש סיכון גבוה לרצח פוליטי נוסף, ורוב עצום סבור שהרשויות נכשלות בטיפול הולם בהסתה פוליטית, כך עולה מסקר חדש שפורסם ביום רביעי.
רבין נרצח ב-4 בנובמבר 1995 על ידי יגאל עמיר, ימין קיצוני שהתנגד להסכמי אוסלו שרבין קידם עם הפלסטינים. הרצח התרחש בסיום עצרת שלום בתל אביב וזעזע את ישראל והעולם, והיה הפעם הראשונה שראש ממשלה ישראלי נרצח על ידי ישראלי.
הסקר, שנערך על ידי מכון ג'ואיש פופוליישן פוליסי (JPPI) – צוות חשיבה בירושלים העורך מחקר וניתוח מדיניות בנושאים הנוגעים לעם היהודי ולמדינת ישראל – חשף כי 52 אחוז מהישראלים מאמינים שיש "סיכוי גבוה" לרצח נוסף של ראש ממשלה או דמות ציבורית בכירה בישראל. 29 אחוז נוספים רואים את הסבירות כנמוכה, בעוד 12 אחוזים מציינים שהסכנה אינה משמעותית.
ממצאי ה-JPPI פורסמו לקראת יום השנה ה-30 לרצח רבין.
בקרב המשיבים היהודים, החשש גדול אף יותר, כאשר 57 אחוזים מזהירים מפני סבירות גבוהה להריגה פוליטית נוספת, לעומת 30 אחוזים בקרב המשיבים הערבים. "כל הקבוצות האידיאולוגיות בישראל מאמינות שהסיכון לרצח נוסף אמיתי", נכתב בדוח ה-JPPI. "תפיסת האיום קיימת אצל כולם, אך היא גבוהה יותר בקבוצות הימין".
הסקר מצא כי פחד מרצח חוצה קווים פוליטיים אך משתנה באופן חד לפי אידיאולוגיה. בקרב ישראלים מהימין, 83 אחוזים אמרו שהם מודאגים ביותר מרצח של מנהיג המזוהה עם הימין, בעוד 69 אחוזים מהמשיבים מהשמאל הביעו חשש דומה למנהיג ממחנה שלהם. כמעט מחצית מהמשיבים היהודים – 49 אחוזים – אמרו שהם חוששים בעיקר לבטחונם של מנהיגי ימין, לעומת 15 אחוזים שחוששים מדמויות שמאל.
השיוך הפוליטי משפיע באופן משמעותי על דעות אלו. רוב גדול של מצביעי מפלגות ימין או מפלגות דתיות מאמינים שרצח סביר, כולל ש"ס (88 אחוזים), עוצמה יהודית (87 אחוזים), ליכוד (78 אחוזים), יהדות התורה (67 אחוזים) וציונות דתית (65 אחוזים). לעומת זאת, פחות מצביעי מפלגות אופוזיציה כמו יש עתיד (38 אחוזים) או מפלגתו של נפתלי בנט (24 אחוזים) חולקים חשש זה.
ה-JPPI מצא גם חוסר שביעות רצון עמוק מהאופן שבו הרשויות מטפלות בהסתה פוליטית. 80 אחוזים מלאים מהישראלים מאמינים שהמדינה אינה מטפלת כראוי במסיתים "משמאל ומימין", בעוד רק 4 אחוזים חושבים שהתגובה מספקת. בקרב המשיבים היהודים, 86 אחוזים אמרו שהרשויות אינן עומדות במשימה.
"יש הסכמה גורפת בציבור שיש לטפל בהסתה באופן נחרץ", אמר נשיא ה-JPPI פרופ' ידידיה שטרן. "שלושים שנה לאחר הרצח, הציבור הישראלי ממשיך לראות בו אירוע מכונן – אך גם כזה שממשיך לפלג. למרות שלא חווינו התפרצות של אלימות פוליטית במשך שלושים שנה, מדד הפחד של הישראלים מפני חזרה למסלול אלים מזנק".
רוב הישראלים (79 אחוזים) אומרים שהזעזוע לאחר רצח רבין היה מוצדק, ו-5 אחוזים נוספים חושבים שהוא היה צריך להיות גדול אף יותר. עשרה אחוזים מאמינים שהתגובה הייתה מוגזמת. בימין, 16 אחוזים אומרים שהתגובה הציבורית הלכה רחוק מדי, לעומת אפס בשמאל או במרכז.
רוב ברור – 72 אחוזים מהציבור הכללי ו-73 אחוזים מהיהודים – רואים את תרומתו של רבין למדינה כחיובית. יחד עם זאת, העמדות כלפי תהליך השלום של אוסלו, שרבין קידם, נותרות חלוקות באופן חד. כמעט מחצית מהישראלים (48 אחוזים) רואים את אוסלו כצעד בכיוון הלא נכון, בעוד 45 אחוזים רואים בו צעד בכיוון הנכון, אם כי עם סיכויים מוגבלים להצלחה.
רוב הישראלים (69 אחוזים) מסכימים שרבין נשא באחריות מרכזית לתהליך אוסלו. בקרב יהודים, רוב (55 אחוזים) מאמינים שהיוזמה הייתה שגויה, בעוד 61 אחוזים מהמשיבים הערבים אומרים שזה היה הדרך הנכונה.
כשנשאלו האם רצח רבין עצר את תהליך אוסלו, הישראלים היו חלוקים באופן שווה: כשליש (33 אחוזים) מאמינים שכן, שליש נוסף אומר שהתהליך היה נעצר בכל מקרה, והשאר חושבים שהוא נמשך ללא קשר. בקרב ערבים, כמעט מחצית (47 אחוזים) מאמינים שהרצח עצר את התהליך, בעוד רק 12 אחוזים מהיהודים מהימין חולקים דעה זו.
"המצב היום אינו פחות חמור", הזהיר שטרן. "המשבר הדמוקרטי העמיק את הקרע בין המגזרים, רשתות חברתיות מלבות את האש, והתפתחויות גיאופוליטיות – טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו – העלו את הטמפרטורה של החיים הציבוריים בישראל, כל זאת על רקע ירידה דרמטית באמון במוסדות המדינה. כולנו חייבים לפעול באחריות בזמן הזה, כלפי המדינה ומנהיגיה".