מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 19 באוגוסט 2026
ירושלים, 19 באוגוסט 2026 (TPS-IL) — היועצת המשפטית לממשלה קוראת לממשלה הבאה של ישראל להחליט אם להקים ועדת חקירה ממלכתית בעקבות מתקפת השבעה באוקטובר, בטענה שהממשלה הנוכחית המתינה זמן רב מדי לפעול.
במסמך שהוגש לבית המשפט העליון ביום רביעי, אמרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי ועדת חקירה ממלכתית נותרה "בבירור הכלי המשפטי המתאים ביותר" לבחינת המתקפה בהובלת חמאס והמלחמה שפרצה בעקבותיה.
זירת הרס בקיבוץ בארי ב-30 באוקטובר 2024, יותר משנה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. צילום: שרון לייבל/TPS-IL
אך מכיוון שהבחירות מתוכננות ל-27 באוקטובר, היא אמרה שיש להשאיר את ההחלטה לממשלה שתקום בעקבות ההצבעה.
"מאחר שחלף זמן רב, והבחירות מתקרבות, אני מציעה לאפשר לממשלה הבאה לטפל בנושא ולקבל החלטה בעניין", כתבה.
כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים ואזרחים זרים נלקחו בשבי על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל. רובם שוחררו בסדרת עסקאות עם חמאס כחלק מהפסקת אש.
בהרב-מיארה גם מתחה ביקורת על הממשלה על חוסר פעולתה הממושך, וציינה כי "שנתיים ועשרה חודשים" חלפו מאז תחילת המלחמה ללא החלטה.
היא הזהירה כי העיכוב עצמו עלול לפגוע בחקירה עתידית, ולגרום ל"נזק ראייתי" ולהפחית את יעילותה.
לוועדת חקירה ממלכתית יש סמכויות חקירה רחבות, כולל היכולת לזמן עדים ולהשיג ראיות. חבריה ממונים דרך מערכת המשפט, והמלצותיה אינן מחייבות משפטית את הממשלה. הממשלה הציעה ועדה חלופית שחבריה ימונו פוליטית. האופוזיציה החרימה את הדיונים בכנסת הקשורים להצעה זו.
צה"ל פרסם סדרת תחקירים פנימיים מפורטים הבוחנים כיצד כ-5,000 מחבלים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי הצליחו לפרוץ ליישובים ישראליים ולעבור על עמדות צבאיות. התחקירים הצבאיים עוסקים בסוגיות מבצעיות, מודיעיניות ופיקודיות, אך לא בהחלטות שהתקבלו על ידי ההנהגה הפוליטית.
ועדת החקירה הממלכתית האחרונה של ישראל בחנה את מותם של 45 בני אדם ברמיסת קהל בהר מירון בשנת 2021. בשנת 2024, הוועדה הטילה על ראש הממשלה בנימין נתניהו אחריות אישית לאסון.