מאת פשע בנסון • 18 בינואר 2026
ירושלים, 18 בינואר 2026 (TPS-IL) — מפלגות האופוזיציה הישראליות הודיעו היום (ראשון) על חרם מלא על דיונים חקיקתיים בנוגע להצעת חוק ממשלתית להקמת ועדה חקירה במינוי פוליטי, שתבחן את הכשלים סביב מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. המהלך מסלים מחלוקת עזה בנוגע לאופן שבו המדינה צריכה לבחון את אחד האירועים הקטלניים ביותר בתולדותיה.
בהצהרה משותפת שפרסמו יו"רי כל סיעות האופוזיציה, אמרו המחוקקים כי יסרבו להשתתף בדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הצפויה להתחיל לדון בהצעת החוק השבוע. האופוזיציה, בראשות ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, מאשימה את הממשלה בניסיון לחסום הקמת ועדת חקירה ממלכתית עצמאית, מנגנון המשמש באופן מסורתי בישראל לחקירת כשלים לאומיים משמעותיים.
“לא נשתף פעולה עם ניסיון ציני להקמת ועדה פוליטית שמטרתה אחת: לברוח ולהסיר אחריות מהממשלה של 7 באוקטובר ומהכישלון האישי של נתניהו”, מסרו מנהיגי האופוזיציה בהצהרה. “רק ועדת חקירה ממלכתית תגיע לאמת, תיתן מענה לשאלות הקשות ותמנע את האסון הבא”.
המחלוקת מתמקדת בהצעת חוק שיזם חבר הכנסת מטעם הליכוד, אריאל קלנר, המציעה חלופה לוועדת חקירה ממלכתית. על פי הצעת החוק, ועדה חקירה בת שישה חברים ויושב הראש שלה ימונו באופן אידיאלי ברוב מיוחד של 80 מתוך 120 חברי הכנסת. אם לא יושג הסכם תוך שבועיים, הקואליציה והאופוזיציה יבחרו כל אחת שלושה חברים. הוועדה תכלול גם ארבעה נציגי משפחות שכולות.
מבקרים טוענים כי המבנה מבטיח למעשה שליטה קואליציונית. החקיקה מאפשרת ליושב ראש הכנסת למנות חברי ועדה אם אחד הצדדים יסרב לשתף פעולה. כעת, כשהאופוזיציה מבטיחה חרם, יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, חבר הקואליציה השלטת, יבצע ככל הנראה את המינויים בעצמו.
הצעת החוק עברה קריאה טרומית בחודש שעבר ברוב דחוק של 53 מול 48 קולות, מה שעורר הפגנות של חברי כנסת מהאופוזיציה ומשפחות קורבנות המתקפה, בה נהרגו כ-1,200 בני אדם ונחטפו כ-250 מדרום ישראל על ידי מחבלים בהובלת חמאס. משפחות שכולות רבות דרשו ועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות רחבות ועצמאות מהשפעה פוליטית.
מועצת אוקטובר, המייצגת קרובי נרצחים או חטופים, בירכה על החלטת האופוזיציה. “זוהי צעד מוסרי, עקרוני ונחוץ נגד ניסיון שקוף למחוק אחריות ולהתחמק מהאמת”, מסר הארגון, והוסיף: “זו לא מאבק של אופוזיציה וקואליציה; זה מאבק של משפחות נגד ממשלה שפוחדת להיחקר”.
גורמים ממשלתיים הגנו על הוועדה המוצעת ומתחו ביקורת חריפה על הדרישות לוועדת חקירה ממלכתית. שר המורשת עמיחי אליהו אמר כי הגוף החלופי צריך לבחון גם “את מערכת המשפט” ואחרים אשר, לטענתו, “החלישו את ההרתעה שלנו”. שר התרבות והספורט מיקי זוהר דחה את האשמות האופוזיציה ואמר: “כל מי שחושב שוועדה תגיע למסקנה שהאשם העיקרי, היחיד, הוא נתניהו, חי בעולם של חלומות”.
קלנר, בתגובה לאיום החרם, האשים את האופוזיציה בהפיכת הנושא לפוליטי בעצמה. “כל מי שמתעקש על ועדה שתמונה רק על ידי נשיא בית המשפט העליון ודוחה ועדה שוויונית ושקופה”, אמר, “אינו מחפש את האמת. הוא מחפש טיוח”.
נתניהו התנגד לקריאות לוועדת חקירה ממלכתית רשמית, וכינה אותה “מוטה פוליטית”. ועדות כאלה, בראשות שופטי בית המשפט העליון בכירים, יכולות לזמן עדים, לאסוף ראיות ולהגיש המלצות, אם כי הממשלה אינה מחויבת לפעול על פיהן.
צה”ל פרסם סדרת תחקירים פנימיים מפורטים הבוחנים כיצד כ-5,000 מחבלים מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הצליחו לפרוץ ליישובים ישראליים ולכבוש עמדות צבאיות. עם זאת, התחקירים הצבאיים מתייחסים רק לסוגיות של מבצעים, מודיעין ופיקוד – לא להחלטות שהתקבלו על ידי הדרג המדיני.
ועדת החקירה הממלכתית האחרונה של ישראל חקרה את מותם של 45 בני אדם באסון דריסה בהר מירון בשנת 2021. הוועדה ההיא הטילה בסופו של דבר אחריות אישית על נתניהו בשנת 2024.