ירושלים, 24 בפברואר 2026 (TPS-IL) — הילדים הגיעו לבתי המלון ללא כלום. ללא תיקי בית ספר, ללא ספרי לימוד, ללא שגרה. חלקם ראו את בתיהם עולים באש. אחרים בילו שעות במחבוא בחדרי ביטחון בזמן ששכניהם נרצחו. ואז, במשך שבועות, לא היה להם מה לעשות.
כאשר ישראל גייסה את עצמה לפינוי של כ-246,000 תושבים מקהילות הגבול הצפוניות והדרומיות שלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, היא יזמה עקירה שתמשך כמעט שתי שנות לימוד מלאות. כ-48,000 תלמידים – כ-2 אחוזים מכלל תלמידי ישראל – נעקרו מכיתות הלימוד שלהם, ממוריהם ומחבריהם, והתפזרו ב-51 רשויות קולטות ברחבי הארץ.
ביקורת מקיפה של מבקר המדינה הישראלי מתניהו אנגלמן, שפורסמה ביום שלישי, תיעדה מה קרה לילדים אלה – ולמשפחותיהם – ותיארה כשל מערכתי ברמות הגבוהות ביותר של הממשלה. מבקר המדינה סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה. אנגלמן פרסם גם דוחות שהדגישו כשלים בפינוי קהילות קו העימות ובכאוס של עקירה בזמן מלחמה.
אלפי תלמידים עקורים ללא מענה
בשלושת השבועות הראשונים לאחר תחילת הפינויים, משרד החינוך נעדר ברובו. מלונות, מועצות מקומיות ומתנדבים אלתרו כיתות לימוד מאולתרות באולמות כנסים ובקבלה של בתי מלון – חללים ללא קירות, ללא חלוקה, ללא שקט. קבוצות של 60 עד 70 ילדים בגילאים מעורבים ישבו יחד באולמות בזמן שצוות מותש ניסה ללמד. כאשר הסדרים פורמליים הוקמו לבסוף, הם הסתכמו בשלוש או ארבע שעות לימוד ביום, ארבעה או חמישה ימים בשבוע – לכל הגילאים, כולל בני נוער הניגשים לבחינות הבגרות הארציות.
"מערכת החינוך לא הייתה מוכנה להתמודד עם האתגר הכרוך בפינוי עשרות אלפי תלמידים," אמר אנגלמן. "שבעה חודשים לאחר הטבח, למשרד החינוך לא היה מידע על 10,000 תלמידים."
מספרי הביקורת קשים. עד ינואר 2024 – יותר משלושה חודשים לתוך המלחמה – משרד החינוך לא הצליח לאשר אם כ-39 אחוז מהתלמידים העקורים רשומים במסגרת חינוכית כלשהי. כ-2,400 תלמידים לא היה מיקום ידוע. עד אפריל ומאי 2024, נתוני השמה לבית ספר אמינים חסרו עבור כרבע מכלל הילדים שפונו מצפון ישראל.
הסעות, שאמורות היו להיות המנגנון הבסיסי להבאת ילדים לבתי הספר הקיימים, מומנו באופן רשמי על ידי המשרד רק כחודש לאחר תחילת הפינויים. לפני כן, האם ילד הגיע לבית הספר תלוי לחלוטין בשאלה אם הרשות המקומית המארחת בחרה לשלם. החזרים לאלה שעשו זאת עדיין היו תלויים ועומדים בעת הביקורת.
תלמידים מקיבוץ נירים ליד גבול עזה עולים על אוטובוס ביום הראשון ללימודים ב-1 בספטמבר 2025. צילום: אדל ראמר/TPS-IL
מורים עקורים התמודדו עם גרסה משלהם לאותו כאוס. רבים גויסו לשירות מילואים. אחרים היו בעצמם עקורים, התגוררו בבתי מלון בערים בהן שהו תלמידיהם. על פי הביקורת, "המחסור במורים, שהיה קיים כבר לפני משבר החירום, החמיר כתוצאה מכך."
קבוצות מיקוד שנערכו על ידי משרד מבקר המדינה תפסו את המרקם האנושי של הכשל. "רק לאחר כחודשיים מערכת החינוך התחילה לעבוד, באופן צולע," אמרה חוקרת אחת. "בתקופה הראשונה לא ניתן היה לספק מענה מסיבות רבות. לא היו צוותים, לא היו תקציבים, לא היה ברור ממשרד החינוך איך הדברים עובדים. הרבה אי-ודאות – מי אחראי."
בני נוער בסיכון נופלים בין הכיסאות
הביקורת ציינה כי גם למשרד הרווחה לא היה תוכנית חירום התואמת את היקף העקירה, דבר שהיה לו השלכות חמורות על בני נוער בסיכון, ילדים עם צרכים מיוחדים, קשישים, ניצולי אלימות במשפחה ואחרים. בני נוער בסיכון סבלו במיוחד. בין 20 ל-30 אחוז מבני הנוער בסיכון משדרות שפונו לעיר אילת לא קיבלו תמיכה מאורגנת או מודרכת. הביקורת מתארת את התגובה הכוללת לבני נוער עקורים כלא-שיטתית, ומתריעה מפני סיכון משמעותי שרבים מהצעירים החווים טראומה, חוסר יציבות ואובדן קהילה נדחקו לשוליים.
"במצב הקשה שנוצר בקרב בני הנוער, פתרונות נקודתיים אינם מספיקים," אמר אנגלמן. "משרדי החינוך והרווחה חייבים לתת מענה לצורך להגדיר את תפקידי הרשויות המפנות והקולטות בטיפול בנוער עקורים – באופן שיסייע לבני נוער בסיכון וימנע מבני נוער נוספים להצטרף למעגל זה."
דוח מבקר המדינה נסגר עם סדרת דרישות המופנות למשרדים שנכשלו. הביקורת קראה למשרד החינוך להגדיר – לפני כל חירום עתידי – את האחריות המדויקת של הרשויות המפנות והקולטות כאחד, לבנות מימון להסעות תלמידים בנהלי חירום מהיום הראשון, ולפתח מערכת נתונים בזמן אמת המסוגלת לעקוב אחר כל תלמיד עקור.
הביקורת קראה גם לפקידים למפות את סיכון הנשירה בקרב התלמידים שכבר חזרו לביתם, ולפתח תוכניות התערבות ממוקדות עבור אלה שהפסיקו ללמוד בתקופת העקירה. בנוגע לנוער בסיכון, אנגלמן קרא לתוכנית שיקום מיידית ומקיפה. מכיוון שלמשרד החינוך אין מערכת מעקב מאוחדת ואין ניטור נוכחות עקבי, אין דרך לדעת כמה תלמידים עקורים נשרו לחלוטין.
"היעדר נוכחות סדירה במהלך תקופת העקירה עלול לפגוע בהמשך לימודיהם במסגרות חינוכיות, גם לאחר חזרתם הביתה," הזהירה הביקורת.
נושאים קשורים
