מאת פשח בן-און • 3 ביוני 2026
ירושלים, 3 ביוני 2026 (TPS-IL) – ישראל הפחיתה באופן דרמטי את פליטות מזהמי האוויר העיקריים ברבע המאה האחרונה, אך מתקשה לעמוד בסטנדרטים של מיחזור של מדינות מפותחות, כך עולה מנתונים שפרסם היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת יום איכות הסביבה הבינלאומי ביום שישי.
בין השנים 2000 ל-2024, ישראל קיצצה את פליטות דו-תחמוצת הגופרית ב-94%, חלקיקים תלויים ב-88% ותחמוצות חנקן ב-71%. השיפורים נבעו בעיקר מייצור חשמל נקי יותר ופליטות מופחתות מתחבורה יבשתית. המעבר מפחם לגז טבעי לייצור חשמל מילא תפקיד משמעותי במיוחד, שכן גז טבעי בוער בצורה נקייה ויעילה יותר.
סך פליטות גזי החממה עמד על 78.1 מיליון טון שווה ערך ל-CO2 בשנת 2024, נתון שנשאר יציב יחסית בעשור האחרון. על בסיס לנפש, ישראל פלטה 8.03 טון גזי חממה בשנת 2023, לעומת ממוצע של 10.44 טון בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).
למרות הישגים אלו, הנתונים הצביעו על אתגרים מתמשכים בניהול פסולת. ישראל מיחזרה רק 25.3% מהפסולת העירונית בשנת 2023, ודורגה במקום ה-20 מתוך 22 מדינות OECD שדיווחו על נתונים, הרחק מתחת לממוצע הגוש של 57%. בין הערים הגדולות בישראל, בת ים הובילה את מאמצי המיחזור בשנת 2024 עם 39.8%, לעומת שיעור מיחזור ארצי של 24.4%.
שביעות הרצון הציבורית מתנאי הסביבה נותרה מעורבת. בשנת 2025, כ-28% מהישראלים מעל גיל 20 דיווחו כי הם מוטרדים מזיהום אוויר בשכונתם, בעוד 33% אמרו כי רעש חיצוני מהווה בעיה מתמשכת.
כשיקוף של היקף האתגר, ההוצאה הממשלתית על הגנת הסביבה הגיעה ל-20.8 מיליארד ש"ח (7.24 מיליארד דולר) בשנת 2023, כאשר ניהול הפסולת מהווה כמעט 40% מהסכום הכולל.