ירושלים, 15 בפברואר 2026 (TPS-IL) – אספסוף של גברים חרדים רדפו ברחובות בני ברק ביום ראשון אחר שתי חיילות צה"ל, הפכו פחי אשפה ורכב משטרתי, לפני שכוחות הביטחון הצליחו לחלץ את החיילות למקום מבטחים. התקרית, שתועדה בווידאו והופצה ברשתות החברתיות, עוררה גינויים חריפים מכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל.
על פי המשטרה, שתי החיילות, המשרתות בחיל החינוך והנוער של צה"ל, הגיעו לבני ברק כחלק מביקור רווחה אצל אחת החיילות. הן לא היו שוטרות צבאיות, למרות טענות שהופצו ברשת, כך נמסר מצה"ל. הסרטונים מראים את הנשים רצות לצד שוטרים כשקהל גברים רודף אחריהן, צועק וחוצם את הרחוב. בשלב מסוים, המפגינים הפכו פחי אשפה וגרמו נזק לרכב משטרתי בזמן שהשוטרים ניסו לפנות דרך.
המשטרה מסרה כי המצב הובא לידי שליטה תוך זמן קצר ואישרה כי שתי החיילות לא נפגעו פיזית. המשטרה דיווחה על 12 עצורים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את האלימות. "אני מגנה בחריפות את מהומות האלימות בבני ברק נגד חיילות צה"ל ושוטרי משטרת ישראל", אמר נתניהו. "זוהי מיעוט קיצוני שאינו מייצג את כלל החברה החרדית. זה חמור ובלתי מתקבל על הדעת. לא נאפשר אנרכיה, ולא נסבול כל פגיעה באנשי צה"ל וכוחות הביטחון שעושים את עבודתם במסירות ובנחישות".
הרמטכ"ל אייל זמיר גם כן פרסם גינוי חריף. "כל פגיעה בחיילי צה"ל על ידי אזרחים ישראלים היא חציית קו אדום חמור, ויש לטפל בתוקפים בחומרה".
שר הביטחון יואב גלנט חזר על דברים אלו, וכינה את התקרית "מעשה פלילי". "כל מי שמרים יד על כוחות הביטחון, חיילי צה"ל וחיילותיו, ושוטרי משטרת ישראל חוצה קו אדום", אמר גלנט. "אלימות כלפי אנשי מדים היא מעשה פלילי לכל דבר ועניין, לא מחאה". הוא קרא למנהיגים חרדים לגנות את התקיפה בפומבי.
גורמי אופוזיציה היו אף יותר תקיפים, והאשימו את הממשלה באפשרות לאווירת הסתה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד שאל: "את מי נתניהו דואג יותר: החיילים שלנו או שותפיו לקואליציה?". לפיד קרא למעצרים מיידיים, באומרו "לא ייתכן שבמדינת ישראל תוקפים חיילי צה"ל והמשטרה", ודרש שכל המעורבים באלימות יישלחו לכלא.
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ תאר את התמונות כ"נקודת שפל מוסרית", ואמר כי "אין להן שום קשר ליהדות". הוא הזהיר כי כישלון של חברי כנסת חרדים לגנות את התקיפה עלול להוביל לאלימות נוספת.
שילובם של גברים חרדים בחיים הצבאיים הוא אחד הנושאים הרגישים ביותר מבחינה פוליטית בישראל, שכן הצבא מתמודד עם מחסור בכוח אדם.
בתחילת פברואר, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר חתם על צו פורץ דרך המגדיר הנחיות רשמיות לשילוב גברים חרדים בשירות צבאי. זה היה הפעם הראשונה שסידורים כאלה קודדו בצו רשמי של המטה הכללי.
שירות צבאי של חרדים הוא נושא שנוי במחלוקת בישראל מזה זמן רב, כאשר רוב הגברים החרדים פטורים באופן מסורתי מהגיוס החובה כדי להמשיך בלימודי קודש. הסוגיה התעצמה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על יישובי הדרום. הצבא, הנתון בלחץ עקב שנתיים של מלחמה ושירות מילואים ממושך, צופה מחסור של 17,000 חיילים החל משנת 2027, כאשר חיילים שהתגייסו לתקופות שירות מקוצרות של 30 חודשים יסיימו את שירותם.
הצבא החל לתכנן גיוס תלמידי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי הפטורים לקהילה החרדית אינם חוקיים.
שירות צבאי הוא חובה לכל אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ורבני ישראל המובילים הסכימו על סטטוס קוו שדחה את השירות הצבאי לגברים חרדים הלומדים בישיבות. באותה עת, לא יותר מכמה מאות גברים למדו בישיבות.