מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 26 במאי 2026
ירושלים, 26 במאי 2026 (TPS-IL) – עמותת הסרטן בישראל פרסמה היום (שלישי) נתונים מסקר לאומי חדש, המדגישים שיעורי עישון מתמשכים, חשיפה נרחבת לעישון כפוי, ודאגה גוברת בנוגע לאידוי, במיוחד בקרב צעירים. הממצאים פורסמו לקראת היום הבינלאומי ללא עישון, שחל ב-31 במאי.
מנכ"ל העמותה, משה בר-חיים, הזהיר כי הסקר מצביע על אתגר הולך ומחמיר בבריאות הציבור. "אנו מודאגים מאוד מתוצאות הסקר המצביעות על עלייה בתופעת העישון, במיוחד בקרב צעירים, וחשיפה מתמשכת לעישון פסיבי במקומות ציבוריים. החוק קיים וברור. המאבק בעישון הוא יעד לאומי וחייב לבוא לידי ביטוי באכיפה נמרצת ויעילה של החוק המסדיר את האיסור על עישון במקומות ציבוריים", אמר בר-חיים.
על פי הערכות העמותה, כ-154 ישראלים מתים מדי שבוע ממחלות הקשורות לעישון, כולל סרטן, התקפי לב ושבץ מוחי, מה שמסתכם בכ-8,000 מקרי מוות בשנה.
הסקר מצא כי 24% מהציבור מעשנים סיגריות באופן קבוע, עם שיעורים גבוהים יותר בקרב גברים (34%). השימוש בסיגריות אלקטרוניות עומד על 15% בסך הכל, ועולה בחדות ל-24% בקרב בני 16-24. גם עישון נרגילה עלה מ-11% בשנה שעברה ל-15%, בעוד השימוש בסיגרים טיפס מ-2% ל-5%. כ-5% מהמשיבים דיווחו כי ניסו מדבקות ניקוטין.
התנגדות לעישון כפוי
אחד הממצאים הבולטים ביותר הוא היקף החשיפה לעישון פסיבי. על פי הנתונים, 93% מהישראלים נחשפים לעישון כפוי במקומות ציבוריים. מתוכם, 40% דיווחו על חשיפה במקום העבודה. אתרי חשיפה נוספים שדווחו כוללים מסעדות ובתי קפה (49%), תחנות אוטובוס (43%), חופים (43%) ואולמות אירועים (40%).
לאנשים שאינם מעשנים הנחשפים באופן קבוע לעישון כפוי עלולים להיגרם ירידה בתפקוד הריאות, עלייה בתסמינים נשימתיים וסיכון מוגבר למחלות לב וסרטן ריאות. הדבר מהווה גם סיכונים מיוחדים לילדים ולנשים הרות.
התנגדות ציבורית לעישון במרחבים משותפים רחבה. הסקר מצא כי 80% מהמשיבים מעדיפים שהעישון ייאסר באזורים ציבוריים, נתון העולה ל-92% בקרב לא מעשנים.
בקרב מעשנים, 76% אמרו שהם רוצים להפסיק, עם שיעורים גבוהים אף יותר במגזר הערבי (86%). בסך הכל, 72% מהמעשנים דיווחו כי הם מתחרטים על שהחלו לעשן אי פעם. הממצאים מראים גם כי 46% מהציבור מכירים מעשנים שרוצים להפסיק אך אינם מצליחים לעשות זאת, נתון העולה ל-53% בקרב המעשנים עצמם.
הסקר מראה גם כי העישון נותר מושרש עמוק בסביבות חברתיות. כ-74% מהמשיבים אמרו כי הם מוטרדים מעשן סיגריות בנוכחות אדם אהוב, ו-88% מהלא-מעשנים דיווחו על אי נוחות דומה.
כשנשאלו על עישון במרחבים מוגנים כמו מקלטים, 82% אמרו כי לא נחשפו, בעוד 18% דיווחו על חשיפה – 9% בתוך המקלטים ו-11% בכניסה או יציאה מהם.
המודעות למגבלות העישון בישראל משתפרת אך עדיין אינה מלאה. רק 44% מהמשיבים זיהו נכונה כי החוק אוסר על סיגריות, סיגריות אלקטרוניות, נרגילה, סיגרים ומוצרי עישון אחרים באזורים ציבוריים ייעודיים, עלייה מ-37% בשנה שעברה. ההבנה הייתה גבוהה יותר בקרב לא מעשנים (51%). עם זאת, במגזר הערבי, 46% האמינו שהחוק חל רק על סיגריות.
הסקר מדגיש גם עמדות חברתיות כלפי עישון. מחצית מהציבור אמרו כי סביר להניח שיימנעו ממערכת יחסים עם מעשן, נתון העולה לשני שלישים בקרב לא מעשנים. במגזר הערבי, כמחצית ישקלו או כבר חיים עם בן זוג מעשן.
ממצא מדאיג נוסף הוא חשיפה לעישון בקרב נשים הרות. כחמישית מהציבור דיווחו כי הם מכירים או ראו אישה הרה שמעשנת, נתון העולה לכשליש בקרב מעשנים.
דעת הקהל בנוגע לצעדי מדיניות נותרה חלוקה. חמישים וחמישה אחוזים מהמשיבים תומכים בהעלאת מיסי הסיגריות, בעוד 43% מאמינים שתמונות אזהרה על חפיסות סיגריות הן גורם מרתיע יעיל, עם שיעור דומה שחולק על כך.
"עלינו לפעול גם להגדלת המיסוי, לביצוע קמפיינים הסברתיים, להגביל פרסום, ולאסור לחלוטין מכירה של מוצרי עישון בטעמים, המיועדים לפתות נוער להצטרף למעגל המכורים", אמר בר-חיים.
הסקר נערך במאי 2026 בקרב מדגם מייצג ארצי של 565 גברים ונשים בישראל, כולל 20% מהמגזר הערבי.