מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן ועוֹמֶר נוֹבוֹסֶלְסְקִי • 6 במרץ 2026
ירושלים, 6 במרץ 2026 (TPS-IL) — שני תרכובות לא-פסיכואקטיביות שמקורן בצמח הקנאביס עשויות לסייע בטיפול במחלת כבד שומני על ידי שיפור האופן שבו תאי הכבד מנהלים אנרגיה ומפנים שומנים מזיקים, כך הודיעו מדענים ישראלים. הממצאים עשויים בסופו של דבר לסלול את הדרך לטיפולים חדשים מבוססי צמחים, המכוונים לאחד מההפרעות המטבוליות הנפוצות בעולם.
מחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי קנבידיול (CBD) וקנביגריול (CBG) הפחיתו באופן משמעותי שומן בכבד ושיפרו את הבריאות המטבולית במודלים מעבדתיים. מדענים אמרו כי התרכובות נראות פועלות דרך מנגנון שזוהה לאחרונה, המחזק את עתודות האנרגיה הפנימיות של הכבד תוך החייאת מערכות תאיות המפרקות פסולת מטבולית.
המחקר הובל על ידי פרופסור יוסף (יוסי) תם ועמיתיו בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית בפקולטה לרפואה. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי המוערך British Journal of Pharmacology.
מחלת כבד שומני הקשורה לתפקוד לקוי של חילוף החומרים (MASLD), הידועה בעבר כמחלת כבד שומני שאינה אלכוהולית, היא הפרעת הכבד הכרונית הנפוצה ביותר בעולם. היא משפיעה על כשליש מהמבוגרים וקשורה באופן הדוק להשמנה, עמידות לאינסולין ולחץ דם גבוה. למרות ששינויים באורח החיים כמו תזונה ופעילות גופנית נותרים מפתח לניהול המחלה, שמירה על שינויים אלו יכולה להיות קשה, וקיימים כיום מעט תרופות מאושרות.
אם מאובחנת בשלב מוקדם, ניתן להפוך אותה. אם MASLD הופכת כרונית, היא מטופלת בדרך כלל באמצעות שינויים באורח החיים וטיפול במצבים קשורים כמו סוכרת וכולסטרול גבוה.
"המחקר שלנו מזהה דרך חדשה לחלוטין שבה הקנבינואידים הלא-פסיכואקטיביים קנבידיול (CBD) וקנביגריול (CBG) מגנים על הכבד," אמר תם לשירות העיתונות של ישראל. "במקום לפעול דרך קולטני קנבינואידים קלאסיים, הם מתוכנתים מחדש את חילוף החומרים התאי, מגבירים את עתודות האנרגיה של הכבד באמצעות חיץ פוספוקריאטין ומחזירים לחיים את המערכת הליזוזומלית האחראית על פינוי שומנים מצטברים."
הוא הוסיף כי המנגנון מטפל בשתי בעיות ליבה הנראות במחלת כבד מטבולית. "מנגנון כפול זה מטפל בשני פגמים יסודיים במחלת כבד מטבולית: טיפול לא יעיל באנרגיה ופינוי לקוי של שומנים," הסביר תם.
אחד הממצאים המרכזיים של המחקר כלל פוספוקריאטין, מולקולה המשמשת כעתודת אנרגיה מהירה בתוך תאים. חוקרים מצאו כי CBD ו-CBG הגבירו את רמות הפוספוקריאטין בכבד, ויצרו למעשה "סוללת גיבוי" המסייעת לאיבר לשמור על רמות אנרגיה יציבות כאשר הוא נתון בלחץ מתזונה עתירת שומן.
התרכובות גם החזירו את פעילותם של אנזימים הידועים כקטפסינים בתוך ליזוזומים, מבנים בתוך תאים האחראים על פירוק פסולת ומיחזור חומר תאי. כאשר מערכת זו פועלת כראוי, הכבד יכול לפנות ביעילות רבה יותר שומנים עודפים ותוצרי לוואי מזיקים.
הטיפולים הפחיתו באופן משמעותי מספר שומנים מסוכנים בכבד, כולל טריגליצרידים וסרמידים. סרמידים ידועים כתורמים לעמידות לאינסולין ולדלקת בכבד, מה שהופך את הפחתתם לחשובה במיוחד לבריאות המטבולית.
שתי התרכובות שיפרו גם את יכולת הגוף לווסת את רמת הסוכר בדם ולעבד גלוקוז. עם זאת, החוקרים הבחינו בכמה הבדלים בין השתיים. CBG הראה השפעה חזקה יותר על סמנים מטבוליים מסוימים, כולל הפחתת מסת שומן בגוף, שיפור רגישות לאינסולין והורדת כולסטרול כללי ו-LDL.
תם אמר ל-TPS-IL כי המנגנון המטבולי שהתגלה במחקר עשוי להיות בעל השלכות מעבר למחלת כבד.
"חוסר איזון אנרגטי ותפקוד לקוי של ליזוזומים הם מאפיינים עיקריים של סוכרת, השמנת יתר, ומספר מחלות לב וכלי דם ומחלות נוירודגנרטיביות," אמר. "על ידי שיפור חיץ האנרגיה התאי ומחזור השומנים, המנגנון שחשפנו עשוי תיאורטית לסייע בהחזרת גמישות מטבולית ברקמות מרובות."
התרכובות עצמן כבר מוכרות ונחקרות בהרחבה, אך תרגום התגלית לטיפולים רפואיים ידרוש עבודה נוספת.
"CBD ו-CBG זמינים כבר כתרכובות טבעיות מטוהרות ולא-פסיכואקטיביות, אך ערכן הרפואי תלוי בפיתוח פורמולציות סטנדרטיות ברמה פרמצבטית," אמר תם ל-TPS-IL. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שתרכובות אלו, או נגזרות אופטימליות, יכולות להוות בסיס לטיפולים בטוחים למחלות כבד מטבוליות."
צוות המחקר מתכנן להתקדם למחקרים לבדיקה האם אותם מנגנונים פועלים גם בכבד האנושי.
"אנו מתכננים לעבור ממודלים פרה-קליניים למחקרים תרגומיים שיאמתו האם מסלולים דומים פועלים בכבד האנושי," אמר תם.
תם הוסיף כי הקניין הרוחני סביב התגלית כבר נמצא בתהליך מסחור. בקשת פטנט המכסה את השימוש ב-CBD ו-CBG למצבים מטבוליים הוגשה ורישיון הוענק דרך "יסום", חברת העברת הטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, לחברת Carmen’s Biopharma, חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית הפועלת לקידום המחקר לשימוש קליני.
נושאים קשורים
