מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 25 בנובמבר 2025
ירושלים, 25 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — ישראל ייצרה 2.6 מיליון טונות של פסולת מזון בשנת 2024, בשווי של כ-7.2 מיליארד דולר, כך עולה מדוח לאומי מקיף על אובדן מזון שפורסם ביום שלישי.
הדוח השנתי, שהוכן על ידי לקט ישראל, חשף כי כ-39 אחוזים מהמזון המיוצר מקומית בישראל הולך לאיבוד לאורך שרשרת האספקה, החל מהייצור החקלאי ועד משקי הבית. מתוך אובדן עצום זה, יותר מ-1.2 מיליון טונות בשווי 9.9 מיליארד ש"ח (3 מיליארד דולר) יכלו להינצל ולהיות צרכים בבטחה.
לקט היא בנק המזון הלאומי של ישראל, המצילה מזון ראוי למאכל מעודפים מחקלאים, עסקים ומטבחים ומחלקת אותו לנזקקים. היא פועלת בשיתוף פעולה עם משרדי הבריאות והגנת הסביבה.
“בישראל, שבה הוצאות המזון גבוהות יחסית בהשוואה בינלאומית, אובדן מזון מהווה אחד המרכיבים המשפיעים על יוקר המחיה,” נכתב בדוח, תוך ציון כי אי-ביטחון תזונתי בישראל “הוא בין החמורים בעולם,” בהתבסס על נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם.
היקף הפסולת נושא השלכות עצומות עבור מדינה הנאבקת כבר כעת באי-ביטחון תזונתי חמור. על פי ניתוח הדוח של נתוני המוסד לביטוח לאומי, כ-485,000 משקי בית ישראלים חיים כיום בתנאי אי-ביטחון תזונתי, המהווים 16.2 אחוזים מכלל משקי הבית. ישראל מדורגת בין שיעורי אי-הביטחון התזונתי הגבוהים ביותר בעולם המפותח, למרות היותה מדינה מתקדמת מבחינה כלכלית.
פסולת מזון גם מייקרת את יוקר המחיה. על פי הדוח, פסולת מזון מוסיפה כ-10,785 ש"ח (3,300 דולר) שנתי להוצאות משק הבית הממוצע. זה כולל בזבוז ישיר, התייקרות מחירים הנובעת מאובדן בשרשרת האספקה, עלויות סביבתיות, והוצאות בריאות עודפות הקשורות לתזונה לקויה בקרב אוכלוסיות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי.
שנתיים של מלחמה החמירו את המצב. יותר מ-30 אחוזים מהקרקע החקלאית בישראל נמצאים באזורי קו עימות המושפעים מהסכסוך, כאשר כ-22 אחוזים באזור גבול עזה ו-10 אחוזים לאורך הגבול הלבנוני. התפוקה החקלאית ירדה ב-6 אחוזים בשנת 2024, והפחיתה את סך הייצור ל-6.7 מיליון טונות תוך כדי העלאת מחירי המזון.
עם זאת, הסכסוך גם הדגיש את חשיבות מאמצי הצלת המזון. במהלך תשעת החודשים הראשונים של המלחמה, כ-900,000 ימי עבודה של מתנדבים אפשרו הצלה של 54,000 טונות של תוצרת חקלאית בשווי 240 מיליון ש"ח (73 מיליון דולר).
למרות מאמצים אלו, הצלת מזון בפועל בישראל הגיעה רק ל-45,000 טונות בשנת 2024, המהווים רק 5 אחוזים מהפוטנציאל הניתן להצלה. הדוח מדגיש כי הצלת אפילו 20 אחוזים מהמזון המושלם יכולה לסגור לחלוטין את פער אי-הביטחון התזונתי של ישראל.
הנזק הסביבתי של פסולת מזון חמור גם הוא. לקט מעריכה את העלויות הסביבתיות השנתיות ב-4.2 מיליארד ש"ח (1.29 מיליארד דולר), הכוללות בזבוז של 190 מיליון מטר מעוקב של מים מתוקים, 220 מיליון מטר מעוקב של מים מושבים, מיליון דונם של קרקע חקלאית, ושחרור של כחמישה מיליון טונות של גזי חממה, המהווים כ-6 אחוזים מסך הפליטות של ישראל.
מבחינה בריאותית, עלויות הבריאות העודפות הקשורות לאי-ביטחון תזונתי בישראל מגיעות לכ-5.8 מיליארד ש"ח (1.78 מיליארד דולר) שנתי. “אי-ביטחון תזונתי מהווה, ברמה האישית, גורם סיכון למחלות כרוניות ונפשיות, וברמה הלאומית מוביל להוצאות בריאות מוגברות,” מציין הדוח.
על פי הדוח, כל שקל (0.31 דולר) המושקע בהצלת מזון מייצר 3.6 ש"ח (1.1 דולר) בערך מזון ישיר. כאשר משלבים את היתרונות הסביבתיים, התשואה עולה ל-4.2 ש"ח (1.3 דולר) לכל שקל מושקע. אם מוסיפים את היתרונות הבריאותיים מאספקת מזון מזין לאוכלוסיות פגיעות, הערך הכלכלי הכולל מגיע ל-10.7 ש"ח (3.28 דולר) לכל שקל מושקע.
בספטמבר 2024, משרד הגנת הסביבה פרסם את התוכנית הלאומית הראשונה להפחתת אובדן ופסולת מזון בישראל, והציב יעדים להפחתת הפסולת ב-25 עד 50 אחוזים עד 2050 תוך הרחבת פעולות הצלת מזון. הדוח קרא למימון ממשלתי מיידי ויישום מדיניות זו.