מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 6 בינואר 2026
ירושלים, 6 בינואר 2026 (TPS-IL) — יותר ממחצית ממיטות בתי החולים בישראל חסרות הגנה מספקת מפני מתקפות טילים ורקטות, מה שחושף חולים וצוותים רפואיים לסכנה חמורה ומעלה ספקות לגבי יכולת מערכת הבריאות לתפקד במהלך סכסוך ממושך, כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם ביום שלישי, המבקר בחריפות.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא כי 56 אחוז ממיטות בתי החולים הכלליים – יותר מ-10,000 מיטות ב-27 בתי חולים – אינן מוגנות או ממוקמות באזורים שאינם יכולים לעמוד בפגיעות טילים. הדוח הגדיר פערים אלו בהגנה ככשלים ש"פוגעים ביכולתם של בתי החולים להגן על חיי החולים והצוותים הרפואיים, הסיעודיים ואחרים, וכן ביכולתם לשמור על רציפות הטיפול והתפקוד בעתות חירום".
מבקר המדינה סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה. משרדו של אנגלמן פרסם גם ביקורת על בתי ספר בישראל שאינם מוכנים ללמידה מרחוק במהלך המלחמה, למרות הלקחים שנלמדו במהלך מגפת הקורונה.
הביקורת, שנערכה בין ינואר לספטמבר 2024, קיבלה דחיפות מוגברת לאחר שטיל בליסטי איראני פגע במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ביוני. למרות שהחולים פונו שעות קודם לכן ולא דווח על נפגעים, הפגיעה "פגעה קשות ברציפות התפקודית של בית החולים ועיכבה את יכולתו להמשיך לפעול באופן רציף ויעיל למתן שירותים רפואיים חיוניים", נכתב בדוח.
על פי הממצאים, הליקויים חורגים הרבה מעבר למיטות החולים. הדוח מצא כי 41 אחוז מחדרי הניתוח, 61 אחוז מציוד ההדמיה הרפואית ו-43 אחוז ממיטות הטיפול הנמרץ בבתי החולים שנבדקו אינם ממוגנים כראוי. בבתי חולים הסמוכים לגבולות ישראל עם עזה ועם לבנון, המצב חמור אף יותר. שם, "קיימים פערים משמעותיים בהגנה באזורים המשמשים לפעילויות חיוניות", כולל 67 אחוז ממכשירי ההדמיה וכמעט מחצית מכלל מיטות בית החולים.
מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, נורו יותר מ-37,500 רקטות וטילים לעבר שטח ישראל עד יוני 2025. במהלך החודשים הראשונים של המלחמה, שיעורי התפוסה בבתי החולים ירדו ב-13 עד 24 אחוזים, בעוד שחלק מבתי החולים הסמוכים לאזורי עימות נאלצו לקצץ בשירותי המרפאות החיצוניות בשיעור של עד 72 אחוזים.
תנאים נמצאו כמדאיגים במיוחד בבתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים, שם לחולים יש לעיתים קרובות ניידות מוגבלת או קושי להבין הוראות חירום. באזור המטרופולין של תל אביב, רק 7 אחוזים מהמיטות במתקני טיפול ארוך טווח מוגנים. בבית חולים פסיכיאטרי אחד, הצוות קיבל הנחיה שבמהלך התראות טילים, החולים צריכים "לרדת מהמיטות ולשכב על הרצפה", מכיוון שלא היו מרחבים מוגנים זמינים.
בבית חולים פסיכיאטרי אחר עם 300 מיטות, שלושה מחלקים שלמים הועברו למתקנים אחרים עם תחילת המלחמה. החולים הנותרים רוכזו בבניין מוגן יחיד שתוכנן להכיל כ-200 אנשים בלבד. הדוח תיאר את התוצאה כ"צפיפות קיצונית, בשילוב עם סיכונים הנובעים ממצבן הנפשי של החולים והשהייה הממושכת בחלל משותף".
התמודדות מלאה עם פערים ההגנה תדרוש כ-4.8 מיליארד ש"ח (1.52 מיליון דולר), כך עולה מהדוח. אולם, הממשלה הקצתה רק 500 מיליון ש"ח (158.2 מיליון דולר) להגנת בתי החולים במהלך המלחמה הנוכחית – כ-10 אחוזים מהסכום הנדרש. אנגלמן ביקר את היעדר תוכנית לאומית מקיפה, וציין כי מאז 2007, מיגון בתי החולים טופל באמצעות "תוכניות חלקיות ונקודתיות שאינן מספקות מענה מספק לפערים המשמעותיים בהגנה".
הדוח הדגיש כי הגנה על בתי חולים חיונית לא רק לטיפול אזרחי אלא גם לביטחון לאומי, והזהיר כי כישלון בכך עלול "לפגוע בחוסן העורף וביכולת הלחימה בחזית", שכן חיילים פצועים תלויים באותה תשתית רפואית.
אנגלמן קרא לממשלה לאמץ תוכנית לאומית רב-שנתית עם מימון ייעודי ועדיפויות ברורות, והזהיר כי בלעדיה, "יכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לספק שירותים רפואיים לאוכלוסייה במהלך מלחמה ממושכת ורב-זירתית תהיה מוגבלת".